הפוסט הכי חשוב שכתבתי בחיים / נרי אבנרי
אחים וחברים יקרים. זהו הפוסט הכי חשוב שכתבתי בימי חיי. חשוב להפיץ ללא הפסקה יום-יום, כמה שיותר זמן. אני בטוח בתבוסת המיעוט שהשתלט לנו על התקשורת. זהו- הגיע הזמן שהרוב הימני יניף את נס המרד ויממש את הזכות שהדמוקרטיה מעניקה לו. עוברים לחדשות בערוץ 20. צפייה בסרטונים המצורפים תשכנע אתכם…
*****************************
מנקודת המבט של כל מי שמתמודד בבחירות- הפתק, הוא מקור עוצמתו של האזרח. עד שהולכים לקלפי, מתנהלים כאן ויכוחים, מאבקים וקרבות בכל התחומים. הקרב היחיד שלעולם לא מסתיים הינו "הקרב על התודעה". הזירה הראשית בקרב על התודעה היא "התקשורת", שמשמשת במה ומספקת את המידע לאזרחים. מאחר ומדובר בנושא חשוב- העושים במלאכה מחויבים להקפיד על כללי האתיקה. והם לא. אכן, הכוח משחיתבמקום לספק שירות לאזרחים, רוב ספקי המידע מערבבים את "הסחורה" שלהם בפירורי אינטרס רעילים שאינם ראויים לתודעת אדם. המטרה ברורה: להזיז פתקים מימין שמאלה. הבעיה של התקשורת המוטה, שגם המציאות מעצבת דעת קהל. ואם רוב הציבור בישראל נמצא בצד ימין- זה מוכיח שהתקשורת בעימות עם המציאות.
אני בטוח שאילו התקשורת הייתה מקפידה על האמת והאינטרס הציבורי- הימין היה הרבה יותר גדול, וממפלגת העבודה לא היה נשאר אפילו ח"כ אחד! בעיני "האדם הסביר", זה לא סביר ולא הגיוני שמפלגה שהביאה עלינו את "הסכם השלום" הקרוי "אוסלו"- לא תשלם את המחיר המלא, כלומר התפוגגות. תוספת של 1400 משפחות ל"משפחת השכול"- בתמורה להרחקת השלום, אמורה להיות משקולת ממוטטת כל מצפון של אדם מוסרי.
שורות אלה נכתבות בגלל הידיעה המשמחת- לדעתי היסטורית!- על הקמתו של ערוץ חדשות חדש. יותר פטריוטי. ניתן יהיה לצפות בו מדי ערב בערוץ 20. מעכשיו, הכוח עובר לידיים שלנו האזרחים הכועסים. לא עוד פרשנות נוטפת השנאה ונעדרת היושרה של אמנון אברמוביץ וחבריו לעדר.
כמו שאנחנו קובעים באמצעות הפתק מי יהיה בשלטון- כך אנחנו, ורק אנחנו נקבע- איזו מהדורת חדשות נראה. נטישה המונית של מיליוני צופים את ערוצי המיעוט- תוריד את מנהלי הערוצים על הברכיים בתחינה לצופים, "שובו הביתה" בצירוף התחייבות לחשבון נפש שבקצהו טקס כניעה למציאות הימנית.
ובעניין אוסלו.
שני מנהיגים ישראלים, רבין ופרס- חתמו הסכם שלום עם ארכי טרוריסט פלסטיני נוכל. באותו זמן שהתפרסמו סיפורים על "מלחמת קרדיטים" בין רבין ופרס, בסביבת ערפאת התפוצצו מצחוק. לפני ואחרי טקס חלוקת פרס נובל לשלום- היו פיגועים עתירי הרוגים. הטריק של הנוכל היה פשוט: בין פיגוע לפיגוע- כשברקע קוברים חלקי גופות- ערפאת היה יוצא אל מול המצלמות, ומגנה בלסת רוטטת את "אויבי השלום". והם האמינו…
מנהיגי השמאל היו חייבים להודות באחריותם לאסון שהביאו עלינו, וללכת הביתה. הם נשארו והמשיכו במכירת אשליות- בזכות התקשורת שמעלה בשליחותה. לאור התוצאות המחרידות, התקשורת הייתה חייבת, חייבת, חייבת להזכיר לציבור את הוויכוח הסוער בין מנהיגי ותומכי אוסלו שהפיצו ביטחון שהשלום יבוא, לבין המתנגדים שטענו את ההיפך. את השירות הזה התקשורת לא סיפקה בגלל טעות אתית איומה: היא עצמה הייתה שותפה אגרסיבית בשיווק הסכם הדמים. הלכתי לארכיון…
צפייה בסרטונים אמורה להרתיח לכם את הדם! זה הזמן לקבל החלטה- נוטשים את הערוצים העוינים למען הערוץ הפטריוטי.
……………………………………………………………………………………………………….
– לפניכם 22 סרטונים-!!!
1)- בסרטון הראשון)- פרס מבשר לעולם על מזרח תיכון בלי מלחמות.
2)- בסרטון ה-2)- ריבחי רנתיסי מלגלג על הטקס שבו חולקו פרסי נובל
3)- בסרטון ה-3)- "החבר" ג'יבריל רג'וב נשבע שאם הייתה להם פצצה גרעינית….
4)- בסרטון ה-4)- אהוד יערי מתרגם לעברית את דעתו האמיתית של אבו-מאזן על הסכם אוסלו…
5)- בסרטון ה-5)- רבין מלגלג על נתניהו והימין שהתנגדו לאוסלו: הם אנשי האתמול.
6)- בסרטון ה-6)- רפול אומר בכנות: אני לא סומך על רבין.
7)- בסרטון ה-7)- פואד מגדיר את הסכם אוסלו במילים "מלאכת מחשבת".
8)- בסרטון ה-8)- יוסי שריד ביהירות אופיינית מלגלג על הפסימיות של רואה השחורות מהימין שלא חשים בהתגבשותו של "מזרח-תיכון חדש".
9)- בסרטון ה-9)- פרס בטוח שתוך 5 שנים יהיה שלום גם עם סוריה.
– למרות שתחושת ההונאה חילחלה- הם המשיכו…
10)- בסרטון ה-10)- השר בממשלת רבין יעקב צור מבין ש- ערפאת הונה אותנו.
11)- בסרטון ה-11)- כרמי גילון מגלה "התעורר"- ערפאת לא באמת רוצה שלום.
12)- בסרטון ה-12)- כרמי גילון מודה ש- ערפאת עבד עליו ועל רבין.
13)- בסרטון ה-13)- רפול הזהיר מהתחלה: בנושא אוסלו- הערבים מרמים.
14)- בסרטון ה-14)- פרופ' שלמה בן-עמי מבין ש- "ערפאת עובד עלינו".
15)- בסרטון ה-15)- חיברתי שני קטעים בהם פרס לא מאמין לערפאת- שלא עובד עליו.
-המסקנה ברורה!-
16)- בסרטון ה-16- חיים רמון מודה: קונספציית אוסלו נכשלה".
17)- בסרטון ה-17- רמון אמר "נכשלה", פרופ' בן-עמי אמר "קרסה".
-והתקשורת מה?-
18)- בסרטון ה-18- אולמרט (לפני שערק שמאלה) מאשים את הדנקנרים (העיתונאים) בעידוד עקיף של ערפאת לבצע טרור.
19)- בסרטון ה-19)- אמנון דנקנר מודה שבתמיכתנו ב"אוסלו" טעינו בגדול- כל העדר.
20)- בסרטון ה-20- הסופר השמאלני עמוס עוז ברגע של התפכחות קצרה מודה ש- הטרור הרג את השלום.
21)- בסרטון ה-21- העיתונאי פרשן רן אדליסט מוכיח את חולשת המציאות מול קיבעון מחשבתי. הוא בטוח שהסכם אוסלו "סוף לפיגועים". האם טעותו שינתה את דעתו? התשובה לא, בדיוק כמו שהמסקנה הנכונה של עמוס עוז- לא שינתה את טעותו.
22)- בסרטון ה-22- העיתונאי ארי שביט מאשים את התקשורת שהעלימה מידע מצרכניה בנושא הסכם אוסלו. האם המסקנות הוסקו? האם הלקח נלמד?
רק נטישת המונים את ערוצי השיווק של הסכם הדמים, ומעבר לערוץ 20 יכפה עליהם להסיק את המסקנות ולהפיק את הלקחים. גם אם באיחור של עשרות שנים- זה אפשרי.
ועכשיו, פופקורן ו/או בירה. צפייה מרתיחה…
הערה: הסרטונים שהעליתי הינם טיפות מתוך אוקיאנוס מניפולציה של תקשורת פושעת.