תקשורת (שר)מוטה
בדמוקרטיה בריאה התקשורת חופשית. בדיקטטורה, התקשורת מגויסת. בדמוקרטיה הישראלית, התקשורת לא מגויסת ולא חופשית- מתמסרת. נותנת את עצמה, עם כל הקונוטציה של המילה "נותנת". בקיצור, תקשורת (שר)מוטה. לכתבה המלאה...
ספטמבר 2013
א ב ג ד ה ו ש
1234567
891011121314
15161718192021
22232425262728
2930  

צחוק הגורל- מה זה

צחוק הגורל- מה זה

שורות אלה תכליתן אזהרה. הגורל, למרות צחוקו, ניחן בחוש הומור בלתי מפוענח. המסקנה ברורה: אין צורך להתגרות בו, מפני שאין עליו מגבלות. קריסת שרון, היא עוד רמז מתוך מיליארדי רמזים… ראו הוזהרתם…
***************************
כולנו יודעים מה זה צחוק. מה זה "גורל"? מה זה "צחוק הגורל"? האם הגורל רק צוחק, או שהוא גם בוכה?…

אלוהים מנהל את היקום באמצעות עוזרים. כדי להעשיר את דמיונם של הילדים, אנחנו מכנים את העוזרים, "מלאכים". כל מלאך מופקד על נושא מוגדר. אנחנו רואים עננים טעונים נעים ומורידים גשם. זה לא זז מעצמו- יש מלאך שאחראי על הגשם, האדמה ומה שהיא מגדלת. מלאך אחר מסובב את כדור הארץ. הוא מופקד גם על השמש והים (גאות, שפל, סערות, צונאמי). יש מי שמזווג זיווגים, וכשנחה עליו הרוח- הוא מחבר בין שני הפכים. ככה בשביל הצחוקים. יש מי שמופקד על אוצרות הטבע, וכו', וכו'.

הג'וב הכי מגוון, ומהסיבה הזו הכי נחשק הוא "הגורל". תפקידו מתמקד בהפיכת העולם למרתק. אלוהים ציווה אותו להתנהל בלי קווים אדומים. מנעד ההחלטות שלו מתחיל מיצירת ניסים שבלתי אפשרי להסביר, עד לשיאי אכזריות, שגם אותם לא ניתן להסביר.

ילד חולה במחלה סופנית- זוהי החלטה של הגורל. כשמתרחש אסון שהחוקרים מגדירים כ"טעות אנוש", אם מעמיקים מגלים טביעת אצבעות של הגורל. אריאלה ממפעל הפיס מתקשרת רק למי שהגורל מורה לה. ברצותו, הגורל מעלה את הרייטינג של ספקי הריגוש, וברצותו, הוא משטה בהם. הרשימה ארוכה…

הגורל שומע את כל מה שאנחנו אומרים. ברוב המקרים הוא אדיש, במקרים חריגים הוא כועס ומגיב. זה קורה כאשר אנחנו מפיצים תקוות או הערכות עתידיות- בלי שאנחנו סופרים אותו. הוא מפרש את ההתעלמות ממנו כסוג של התרסה.

התגובה תכליתה תזכורת על חלקו, פועלו והשפעתו על חיי כל אחד מאיתנו. בטעות אנחנו מגדירים סיטואציה שהוא אביה מולידה כ"צחוק הגורל", שזה במילים פשוטות- אין לנו הסבר רציונאלי לתוצאה. הלכתי לארכיון…

חודשיים לפני שהרודן אריאל שרון קרס, הוא התראיין אצל יאיר לפיד. כשנדרש לשאלת גילו, הוא הגיב בבוז כלפי אותם פוליטיקאים שממתינים לראות אותו נכנע לקשישותו. "בעבר", כך אמר, "יריבים פוליטיים הזכירו את גילי הקשיש. אז סיפרתי להם כדרך אגב, שבמשפחת אימא שלי כולם האריכו חיים עד גיל 90, ובמקרים מסוימים קרוב ל- 100. (צוחק בלגלוג-) ראיתי עגמומיות מתפשטת על פניהם". הוא לא אמר בע"ה. הגורל שמע, והחליט ללמד אותו לקח. חודשיים אחרי אותו ראיון- שרון קרס.

שורות אלה תכליתן אזהרה. הגורל, למרות צחוקו, ניחן בחוש הומור בלתי מפוענח. המסקנה ברורה: אין צורך להתגרות בו, מפני שאין עליו מגבלות. ראו הוזהרתם…

כתיבת תגובה

*