ארכיונרי

צר לי לבאס אותך מוסי, אבל למרות הדאגה שלך לפלסטינים, מעזה- אתה וברוך מרזל זהים! שניכם גזלני אדמתם. שלום עם גזלני אדמה, פירושו מתן אפשרות לגזלנים ליהנות מפירות הגזילה…
********************
היושרה האינטלקטואלית מחייבת אותנו להחזיק את הספק. הספק עוזר לנו לגבש את דעתנו, או לחילופין, לשנות אותה, למקרה שהמציאות תתפח על פנינו. אני זוכר את ויכוחי הבעד והנגד בתקופת אוסלו. במבט לאחור, ובמבחן התוצאה- ברור שמתנגדי אוסלו צדקו. הקביעה הזאת מתבססת על ההפרש בין התוצאה להבטחות.

אילו היה שלום בינינו לבין הפלסטינים תוך פרק זמן שסוכני אוסלו התחייבו, אני מוכן להישבע שהשלום שהביא עלינו השמאל- מצדיק שאפו ענק פלוס פתק בקלפי. מה שחווינו היה אבסורד. הנהגים רבין ופרס כינו את מסלול אוסלו "דרך השלום", כשבפועל הסיעו אותנו בנתיב דמים. העובדה שמתנדבי זק"א ליקטו חלקי גופות, לא הורידה להם את האסימון. מוסי רז. אם אני לא מדייק בעובדות, אנא תקן אותי.

שורות אלה נכתבות בגלל הציטוט הבא: "מוסי רז הוא דובר טוב של העניין הפלסטיני, אבל לא דובר של העם היהודי" (אהוד אולמרט / פופוליטיקה / 17.4.95). למרות שלא שאלתי אותך, אני בטוח שאתה בטוח, שהדאגה שלך לפלסטינים- מקורה בדאגה כנה לעם ישראל. אבל ראבק, אחרי כל כך הרבה דם, האם לא הגיע הזמן לחשבון נפש? סליחה, לא חשבון נפש- (מאז רצח רבין, "חשבון נפש" רשום בטאבו ע"ש הימין)- בחינה מחדש?

צר לי לבאס אותך, אבל מעזה- אתה וברוך מרזל זהים! שניכם גזלני אדמתם. שלום עם גזלני אדמה, פירושו מתן אפשרות לגזלנים ליהנות מפירות הגזילה. זה נתפס בעיניהם כחוסר צדק. הם לא יוותרו כל כך מהר. כדי לממש את חלומם- הם מחנכים את ילדיהם לשנוא את היהודים, ומדברים בשני קולות סותרים. הניסיון לימד אותם שהשמאלנים היהודים מוכנים להיות סוכני רפיון, בתנאי שמדי פעם הם יפליצו את המילה "שלום".

שורה תחתונה-
אני מזכיר לך שמאז אוסלו, מנהיגי השמאל (ברק ואולמרט) הציעו לפלסטינים הצעות מאוד נדיבות ונדחו. תפשפש בכיסים של בגדיך הישנים, אולי תמצא באחד מהם את המסקנה הנכונה.