תקשורת (שר)מוטה
בדמוקרטיה בריאה התקשורת חופשית. בדיקטטורה, התקשורת מגויסת. בדמוקרטיה הישראלית, התקשורת לא מגויסת ולא חופשית- מתמסרת. נותנת את עצמה, עם כל הקונוטציה של המילה "נותנת". בקיצור, תקשורת (שר)מוטה. לכתבה המלאה...
אפריל 2013
א ב ג ד ה ו ש
 123456
78910111213
14151617181920
21222324252627
282930  

זאת התקשורת, טמבל (1)…

זאת התקשורת, טמבל (1)…

בדמוקרטיה בריאה, התקשורת מוגדרת כ"כלב השמירה של השלטון". בישראל, התקשורת חושבת שהיא השלטון, והפוליטיקאים נבחרו כדי לבצע את רצונם.
בסדרת מאמרים, אציג אירועים שקרו בגלל שהתקשורת רצתה… הלכתי לארכיון..
******************************
"הכנסת מסתערת על התקשורת", זאת הכותרת שהבהבה מול עיניו של כל מי שפתח דה-מרקר בשבוע שעבר (4.4.13). בכותרת המשנה קראנו: "מבול הצעות חוק העוסקות בענף התקשורת הוגשו, מאז כינונה של הכנסת החדשה. האופוזיציה מנסה לחזק את חופש הביטוי, ומנגד, הקואליציה מתמקדת בריסונם".

כל ידיעה על ריסון התקשורת מקפיצה את העדר ומשמחת אותי. למרות שרוב תוכניות הריסון הקודמות התפוגגו כלעומת שבאו. העובדה שהשמאל מתנגד לריסון, גם היא מלמדת משהו. רק תמים יחשוב ש"פגיעה" בחופש הביטוי מטרידה באמת, את אלה שבעברם האדום לא התביישו לנפנף בערך של "קולקטיביות רעיונית".

השמאל רואה בתקשורת זרוע שלטונית לכל דבר. אין לזה שום קשר לחופש ביטוי. הרצון של השמאלנים ב"תקשורת חופשית" כל כך חזק, עד כי רק רצונם לראות בסגירת העיתון "ישראל-היום" חזק ממנו. כללי אתיקה? הצחקתם אותם. במקרה של התנגשות בין הכללים לאג'נדה של העדר- האתיקה יורדת מהזירה מובסת, על אלונקה.

עוצמתה של התקשורת נגזרת מהיכולת שלה לשתול דעה בתודעת צרכניה. היא יכולה להאדיר פוליטיקאים, או לרסק את אמינותם. הכול לפי העניין. העוצמה הזאת גרמה לעיתונאים רבים לחשוב שהם השלטון, ותפקיד נבחרי הציבור מתמקד במימוש רצונם. דוגמאות לא חסרות.

הם רצו אוסלו, וקיבלנו אוסלו. הם רצו לסלק את רוני בראון מלשכת היועץ המשפטי לממשלה- ובראון סולק. הם רצו להסיג את צהל מדרום לבנון בלי הסכם- וזה בדיוק מה שקיבלנו. הם רצו הינתקות- קיבלנו עקירה וטרור. הם רצו בפיצול הליכוד, ושרון גנב מנדטים והקים את קדימה. הם רצו את גלעד שליט בבית בלי קשר למחיר- וקיבלנו את שליט במחיר מופקע. הם רצו שמופז לא יפלג את קדימה בראשות לבני- והפילוג נמנע. הם רצו בפילוג קדימה בראשות מופז- והפילוג התרחש.

כל זגזגן פוליטי יודע: זיגזוג שמשרת את האג'נדה "הנכונה" זוכה לשבחים. זגזגן שמרגיז את העדר זוכה לריסוק אמינותו. אני מתכוון להוכיח בסדרת מאמרים (בתוספת סרטונים מהארכיון) את הטענות שלי על תקשורת מופקרת. הראשון- הקמפיין ליירוט עמיר פרץ כראש ממשלה.

אנשים לא זוכרים, אבל לפני הבחירות ב- 2006, עמיר פרץ אמר שהוא יפנה ישובים ביו"ש רק במסגרת הסכם. אולמרט התחייב על עקירת ישובים בלי הסכם (התכנסות). בסיטואציה הזאת, מפלגות הימין ראו בפרץ הרע במיעוטו. ואכן, אחרי הבחירות, הייתה לו אפשרות ריאלית להרכיב קואליציה, אלא שהתקשורת רצתה את אולמרט, וזה בדיוק מה שקיבלנו… הלכתי לארכיון…

לפניכם חמישה סרטונים!-

א)- בסרטון הראשון אנחנו שומעים את חגי מירום, ידידו הקרוב של עמיר פרץ אומר (שבוע לפני הבחירות): אם קדימה תביא פחות מ-35 מנדטים, לא בטוח שהיא תרכיב את הממשלה הבאה (19.3.06)…
ב)- בסרטון השני- אנחנו רואים את עמיר פרץ שאומר (חודשיים לפני הבחירות)- בניגוד לקדימה, פינוי התנחלויות- רק בהסכם…
ג)- בסרטון השלישי- אנחנו שומעים בחדשות (אחרי הבחירות) על התגבשות קואליציה בראשות פרץ…
ד)- בסרטון הרביעי- אנחנו רואים את רביב דרוקר מרסק את האמינות של פרץ…
ה)- בסרטון החמישי- אמנון אברמוביץ מסביר שרק בגלל תקשורת קטלנית, פרץ נסוג מכוונתו להרכיב קואליציה בראשותו.
שופופו…

כתיבת תגובה

*