ארכיונרי

מישנה: מנהיגי קדימה נשבעו: לא ניכנע לחוטפים. התקשורת רצתה את גולדווסר ורגב בבית, ולחצה. קשוחי קדימה החזיקו מעמד כמה חודשים, עד שקרסו מול הלחץ. מאז הם שותקים. רוצים לראות בקריסת נתניהו, מול חוטפי גלעד שליט…

…

כניעה לדרישות חוטפים היא טעות שמחירה גבוה. גם הנכנעים יודעים את זה. כל התחכמות על "חולשה שהיא מקור עוצמתנו", מתורגמת ע"י סטנדטיסטים פלסטינים לבדיחות קורעות.

 גלעד שליט נחטף ביוני 2006. כאלד משעל פרסם הודעה: "שחרור שליט- רק במו"מ שבסופו ישוחררו אסירים פלסטינים".  ממשלת ישראל בראשות אהוד אולמרט, הצהירה כבל עם ועולם: "לא ננהל מו"מ עם החוטפים". שר המשפטים חיים רמון איים: "אם גלעד שליט לא יוחזר- נפיל על עזה את השמיים"!!

שבועיים אחרי, נחטפו בגבול הצפון חיילי המילואים רגב וגולדווסר ז"ל. אולמרט התפוצץ. נסראללה הופיע בטלביזיה והציע עסקה. אולמרט חשב שכניעה היא מעשה כל כך נורא, שעדיף לפתוח במלחמה כוללת נגד החיזבאללה. המלחמה הסתיימה בפיאסקו. צה"ל חזר הביתה, ו(גופות) החטופים נותרו בידי שוביהם.

 התחיל לחץ על הממשלה להיכנע. בצד אחד, ממשלת ישראל בראשות אולמרט, ממול, משפחות החטופים עם התקשורת. אולמרט התעקש: מדינה לא יורדת על בירכיה… החוטפים התעקשו: בלי מו"מ, החטופים לא ישובו. התקשורת לחצה, ולחצה, ולחצה… ממשלת אולמרט קרסה.

 נסראללה, שלא קיבל את קונטאר בעסקת טננבאום, עמד בהתחייבותו. משפחת קונטאר קיבלה גיבור, וישראל קיבלה שני ארונות. רגב וגולדווסר נחטפו בגלל עסקת טננבאום. כמוהם ולפניהם, גלעד שליט. נסראללה צחק אחרון…

 בפני התקשורת הישראלית ניצבו שלוש נקודות התייחסות: לחץ על הממשלה להיכנע, לחץ על הממשלה לא להיכנע, ו…סיקור ניטראלי. התקשורת רצתה את הכניעה, לחצה, וקיבלה. אילו רצתה לחזק את מנהיגנו, הייתה מזכירה לציבור באמצעות שידורים חוזרים את מנהיגנו הקשוחים. הלכתי לארכיון ושלפתי את הנחישות האוורירית של מנהיגנו מקדימה. לראות ולבכות…