ארכיונרי

הקדמה חלפו כעשרים שנה מאז חוויתי בעוצמה את המסע העסקי המופלא עם נרגילה. אהבת הכתיבה בזמן אמת, עזרה לי לכתוב את הספר הזה, שבמקור היה צריך לשאת את השם השחוק והנדוש: "מיומנו של מסעדן". לצערי, אחרי שכבר סיימתי לכתוב (כמעט) את כולו,... 

מתוך הספר: אויב ושמו הצלחה הספר הזה היה חייב להיכתב. אלמלא ניכתב, אני בטוח שהייתי היום במקום רע. בית משוגעים, או בית סוהר, או בית קברות. מבחינתי, המבט בשורות המתהוות, שיחרר לחץ אטומי. מעין הסטת המכסה מסיר הלחץ המבעבע. לא היה לי... 

מתוך הספר: אויב ושמו הצלחה בניגוד לילדים אחרים בשכונה בה גדלתי (עליה- כפר סבא), שהיו בטוחים שאבא שלהם הכי חכם, אני כילד, הייתי בטוח שהתבונה פסחה עליו. זאת לא הרגשה מחזקת, ובכל זאת, להימלט ממנה לא הצלחתי. שלושת אחיי, שאול הבכור,... 

מתוך הספר: אויב ושמו הצלחה כחובב מוזיקה, שמוליק קראוס היה מושא הערצתי שנים הרבה. עד שהכרתי אותו אישית. בחיים לא האמנתי שהערצה, אפשר שתפנה את מקומה לתיעוב. המקום: נרגילה דוד המלך. על המדרכה כ- 120 כיסאות, כולם תפוסים, ויש תור. השעה:... 

מתוך הספר: אויב ושמו הצלחה "הופרדו בלידתם", זה היה הכיתוב שהופיע מעל שתי תמונות צמודות שפורסמו בעיתון "חדשות" (18.10.89). מתחת התמונה הימנית היה כתוב: "נרי אבנרי, נסיך החומוס", ומתחת התמונה השנייה היה כתוב: "אברי גלעד כוכב תקשורת".... 

מתוך הספר: אויב ושמו הצלחה בלשון המעטה, לא נמניתי על מעריציו. אפשר לומר, שאפילו תיעבתי אותו. ראיתי בו שמאלני מסוכן, ששליטתו הנדירה בשפה העברית עושה אותו עוד יותר מסוכן. מבחינתי, הוא היה המרעיל הראשי של בארות ציון. פעם, למי ששכח, ... 

מתוך הספר: אויב ושמו הצלחה אם אני לא מגלה את שמה, מותר לגלות שמלצרית מקסימה ועדינה היא זו שנהנתה מהוויברטור שהתכוונתי בזעמי המקורי לשלוח לעיתונאית המרושעת. אני יודע שקריאת שורות אלה, יש בהן כדי להעלות תפילה בליבה של המלצרית... 

מתוך הספר: אויב ושמו הצלחה דמיינתי אותו ילד: משקפופר, שמנמן עם חיוך דבילי שכמעט ואינו מש משפתיו, שיער מקורזל, צבע העור-לבן בחורף, אדום בקיץ, או לבן במצב הליכה, אדום במצב ריצה. תלמיד טוב, אני מוכן להמר שהיה בין הטובים בכיתה. קורא... 

מתוך הספר: אויב ושמו הצלחה בפעם השנייה שנפגשנו שאול אברון ואני, הייתי כבר מסעדן. נרגילה הראשונה (ב- 84), שפתחתי בבן-יהודה בת"א, הייתה כבר אחרי ההרצה. למיותר לציין שמבחינתי, נוכחותו במסעדה, הייתה מחמאה אדירה. השעה הייתה, קרוב לארבע... 

מתוך הספר: אויב ושמו הצלחה הוא היה האומן (כמעט) הכי מפורסם בארץ. לא היה מישהו שלא זיהה אותו. הנוכחות שלו גרמה לכל מי שראה אותו לחייך. ואם פתח את הפה, צחקו. כשנכנס בפעם הראשונה לנרגילה דוד המלך, מיד זינקתי אליו, והזמנתי את עצמי... 

מתוך הספר: אויב ושמו הצלחה בניגוד לרוב חבריו הערבים, הוא לא ידע עברית. זאת הייתה אחת הסיבות, מדוע כשניכנס למשמרת, עבד בחריצות נדירה וללא הפסקה, עד שהסתיימה. מאחר והיו עוד שני מוחמד בצוות, למוחמד הזה קראנו, "מוחמד טורבו".   כל... 

מתוך הספר: אויב ושמו הצלחה הייתה לו שפה מלוטשת. נהניתי לדבר איתו ועוד יותר להקשיב לו. יש לי הערצה לאנשים שניחנו ביכולת התנסחות חריגה. מדובר בכישרון לשלוף במהירות שיא ממאגר מילים עשיר, את אלה "היותר יפות". לעיתים, המציא מילים.... 

מתוך הספר: אויב ושמו הצלחה "הבונקר". מי שהגה ראשון את השם, היה שותפי,  חברי הטוב, עו"ד יוסי שפרלינג. שם מיקמתי את עצמי. מבחינתי, היו לבונקר כל הפלוסים שהפכו אותו למקום עבודה חלומי. היה קרוב ל"נרגילה חם ליבך", מרחק צליעה של דקה וחצי,... 

   מתוך הספר: אויב ושמו הצלחה      אני התפרנסתי מהם, ובשונה מלקוחות אחרים, כשנכנסו, ביליתי במחיצתם. "החבר'ה מראש-העין". זה היה הכינוי של קבוצת הצעירים התימנים, שהייתה מגיעה באופן קבוע בלילה, לנרגילה בן-יהודה, אחרי שסיימו לבלות... 

מתוך הספר: אויב ושמו הצלחה   המבט שלי נידרך. כעבור כמה שניות הסתכלתי במוניטור, ולא האמנתי למראה עיני. זאת שציפיתי לבואה, תמיד הקפידה שערוותה תהיה מעוצבת. וזאת שמשתקפת מהמסך, ערוותה פרא. אני בבונקר, והיא יורדת במדרגות. כעבור... 

מתוך הספר: אויב ושמו הצלחה מפאת גילו הצעיר, דורון, מנהל המשמרת לא רצה לקבל אותו לעבודה. אז הוא ביקש לדבר איתי. "זה לא יעזור לך", אמר לו דורון, "נרי לא מקבל נערים מתחת לגיל צבא". הלך למלצרית: "מי זה נרי"? תפס אותי עם זמן, ומצב רוח טוב.... 

מתוך הספר: אויב ושמו הצלחה חינוך מיני? הס מלהזכיר. גם בקרב אחינו בני אשכנז, זה לא כל כך נפוץ, קל וחומר אצל בני עדתי.  אני מדבר על התקופה שהייתי ילד. המסורת והדת- היופי והבלגן יוצאים משם. מול שאלות בנושאי הבאת ילדים לעולם, ואם ממש... 

מתוך הספר: אויב ושמו הצלחה לא צריך להיות פסיכולוג מדופלם, כדי להבין את הקשר, בין פוטנציאל ממומש, לבין תקופת הילדות.  "עוצמתו" של המוח נקבעת ע"י חינוך ההורים, צעצועים, משחקי תחרות, בי"ס, הרגלי קריאה, משמעת ובקיצור, חשיפה לחוויות...