תקשורת (שר)מוטה
בדמוקרטיה בריאה התקשורת חופשית. בדיקטטורה, התקשורת מגויסת. בדמוקרטיה הישראלית, התקשורת לא מגויסת ולא חופשית- מתמסרת. נותנת את עצמה, עם כל הקונוטציה של המילה "נותנת". בקיצור, תקשורת (שר)מוטה. לכתבה המלאה...
ספטמבר 2017
א ב ג ד ה ו ש
« אוג    
 12
3456789
10111213141516
17181920212223
24252627282930

אודות

גולשים יקרים

(ראשית, הערת אזהרה: לכל מי שיש אלרגיה לדברי אמת, מומלץ לא לגלוש באתר זה.)

בדמוקרטיה, שם המשחק הוא "הקרב על התודעה". לוקחים בו חלק פוליטיקאים שהם בעלי אינטרס ישיר ואישי, ומעצבי דעת קהל שמרוכזים בעיקר בתקשורת. חשוב להם (ולנו) שנאמץ השקפה ספציפית ובהגיע הרגע, נשים בקלפי את הפתק הנכון.

זה היה בסדר בתנאי אחד: שהפוליטיקאים והעיתונאים היו מדברים איתנו אמת. אני טוען שמשקרים לנו! הטענה הקשה הזאת מכוונת בעיקר לפוליטיקאים ועיתונאים עם השקפה שמאלנית. אני מתחייב להוכיח את הטענה שלי באמצעות לינקים. דהיינו, אל תאמינו לי, תאמינו להם. לשקרנים שאומרים דבר והיפוכו.

"ארכיונרי". אין אתר כזה. הוא יחיד ומיוחד. למרות שיומרנות מעוררת אנטגוניזם, אני מתחייב להציג באתר הזה את מה שלא תראו באף מקום. אני מציע לכם אתר אקטואליה שונה. אחר. אין כמוהו בארץ ובעולם. "ארכיונרי" מתבסס על קטעי וידאו מוקלטים, שבדרך כלל התקשורת השמאלנית מעדיפה לגנוז.

יש לזה סיבה: התקשורת בישראל איננה (רק) גורם מסקר אלא שחקן מניפולטיבי, אקטיבי, מרכזי במשחק הפוליטי. רוצה לומר: בהתנגשות בין האתיקה העיתונאית (שעליה אסור שתהיה מחלוקת) לבין אג'נדה פוליטית (שעליה מותר שתהיה מחלוקת), תמיד תצא האתיקה כשידה על התחתונה.

לדמוקרטיה הישראלית, (כמעט ו-)אין כלבי שמירה שישמרו עליה. מבחינה עיתונאית, תופעת "האתרוג" עליה הכריז אמנון אברמוביץ' היא תופעה מחפירה. אלה הקרויים עיתונאים, עסוקים יותר בשיווק האידיאולוגיה של השמאל, על כל הנגזרות מכך. אני מתחייב להוכיח את הטענה…

על פי כללי האתיקה, התקשורת הייתה חייבת לרדוף ולהוקיע את השקרנים- ללא הבדל מפלגתי. בפועל, התקשורת משקיעה מאמץ יתר לרסק אמינות של יריבים פוליטיים, כשבמקביל, שקרנים מהצד הנכון של המפה הפוליטית, יזכו ליחס מועדף.

אריאל שרון ובנימין נתניהו הם שתי דוגמאות בולטות.

בקדנציה השנייה של שרון, היו לנו "שני ראשי ממשלה". הראשון, שרון, הוביל את המהלכים המדיניים, והשני, נתניהו היה "ראש ממשלה" כלכלי. הראשון המיט עלינו את אסון ההינתקות תוך שהוא רומס כל מחסום דמוקרטי שניצב בדרכו, והשני הציל את הכלכלה, תוך שהוא מתגבר על כל משקולת דמוקרטית שהניחו על גבו עמיר פרץ והתקשורת. הראשון היה (ועדיין) חשוד בפלילים, והשני ביצע את מלאכתו בלא שדבק בו רבב. הראשון, הרודן המושחת והכושל- חביב התקשורת, והשני, הדמוקרט שהציל את הכלכלה- שנוא התקשורת. את הקדנציה השנייה שלו חייב אריאל שרון לתקשורת, ונתניהו- את הקדנציה הראשונה והשנייה שלו חייב למציאות. אלמלא הייתה אסונית, הוא לעולם לא היה מצליח להתגבר על התקשורת העוינת.

לסיכום.

התקשורת ה(שר)מוטה, היא הסיבה הראשית להקמתו של אתר זה. אחרי ששיווקה באגרסיביות את הסכמי אוסלו, המנוסה מדרום לבנון ועקירת הישובים מגוש-קטיף וצפון השומרון, אני רואה בתקשורת הישראלית סכנה אסטרטגית למדינת היהודים.

מותר להתווכח, מותר לחלוק, מותר להפגין ואפילו מותר להצביע נגד.

אסור לרמות.

והתקשורת הישראלית עושה מלאכתה רמייה.

אני מתחייב להוכיח זאת…

גלישה מהנה ומעשירה

נרי אבנרי.

 

על עצמי-

נרי אבנרי

אני מגדיר את עצמי כיהודי, ישראלי, פטריוט. צרכן אובססיבי של אקטואליה, עם "שריטה" קשה: הקלטות… ברשותי ארכיון עם אלפי קלטות ודיסקים. רק אקטואליה…

מסתכל על המחלוקת בין ימין לשמאל, ועל הסכסוך בין הפלסטינים ליהודים, מהטריבונה של היהודים.

התקשורת השמאלנית מרגיזה אותי, בעיקר שמפני שהיא (שר)מוטה.

מתעב שתי תופעות: השתמטות ומלשינות. בעיניי, השתמטות היא סוג של טפילות, ומלשינות, היא אלימות נגד הקולקטיב היהודי בא"י.

(חלק מה-) טוקבקיסטים החולקים עליי, נוהגים להקניט אותי תוך אזכור עברי – עבר שאני גאה בו- כמי שהקים את רשת המסעדות נרגילה במילים: "מה מבין מוכר ג'חנון (מלאווח, חצי זיווה) בפוליטיקה"…

מאחר ואני לא מבין כלום, לחיזוק המסר, אני משתדל להיתלות באילנות גמדים/גבוהים באמצעות קטעי וידאו…

הפוסט הזה סגור לתגובות כרגע.