תקשורת (שר)מוטה
בדמוקרטיה בריאה התקשורת חופשית. בדיקטטורה, התקשורת מגויסת. בדמוקרטיה הישראלית, התקשורת לא מגויסת ולא חופשית- מתמסרת. נותנת את עצמה, עם כל הקונוטציה של המילה "נותנת". בקיצור, תקשורת (שר)מוטה. לכתבה המלאה...
יוני 2017
א ב ג ד ה ו ש
« מאי   יול »
 123
45678910
11121314151617
18192021222324
252627282930  

אליקים רובינשטיין- וההינתקות / כתב: נרי אבנרי

אליקים רובינשטיין- וההינתקות / כתב: נרי אבנרי

ברוך קרא: "גם מבקריו החריפים של השופט רובינשטיין, תמיד סברו שמדובר בדמות משפטית שאין נקיית כפיים ממנה, בדמות שמחפשת צדק, חמלה ודואגת בעיקר לחלש"…האומנם גם מבקריו החריפים? הלכתי לארכיון…

 

ראשית שלוש הערות שיש ביניהן קשר. הראשונה קשורה לביצוע תוכנית ההינתקות, השנייה ל"כיפה סרוגה", והשלישית לתקשורת.

 

מבחינתי, עקירת מתיישבי גוש-קטיף (וצפון השומרון), היא פצע פתוח, שאני דואג שלא יגליד. לא רוצה לשכוח שרודן מושחת שנקלע למצוקה אישית, עשה פרסה אידיאולוגית, כדי למלט עצמו מכתב אישום- וכל זה- בניגוד לרצון הבוחר. אלמלא תמיכת התקשורת- כל זה לא היה קורה.

 

ובאשר לתקשורת-

 

מדובר בקבוצת אנשים עם דעות שונות שתפקידם- אספקה שוטפת של מידע פלוס דברי פרשנות, במקביל לשמירה על כללי המשחק הדמוקרטי. תקשורת שמשרתת את הציבור, "תנשוך" כל פוליטיקאי שיעז לחצות קו אדום- לא משנה מאיזו מפלגה. מהסיבה הזאת, העיתונאים מוגדרים "כלבי השמירה של הדמוקרטיה".

 

כיפה סרוגה-

 

היחס האינסטינקטיבי שלי לחובש כיפה סרוגה שאני לא מכיר- חיובי. עם הזמן, ככל שאני מכיר אותו יותר- היחס הזה מתחזק, או נחלש. זה תלוי במה שאני רואה ו/או שומע. כשראיתי בפעם הראשונה את אליקים רובינשטיין, חשתי אהדה כלפיו שהלכה והתחזקה- עד להתנהלותו מול פרשיות שרון (מזוז היה יותר גרוע).

 

כבוד השופט רובינשטיין, סיים השבוע קריירה ארוכה בשירות הציבור. בטקס הפרידה הושמעו דברי שבח והלל מהולים בתודה ענקית על "תרומתו" לציבור.  שורות אלה נכתבות בגין הציטוט מפי העיתונאי הבכיר ברוך קרא: "גם מבקריו החריפים של רובינשטיין, תמיד סברו שמדובר בדמות משפטית שאין נקיית כפיים ממנה, בדמות שמחפשת צדק, חמלה ודואגת בעיקר לחלש" (ערוץ 10 / 13.6.17). האומנם "גם מבקריו החריפים של רובינשטיין"??? הלכתי לארכיון…

 

לפני זה, כמה שורות רקע

 

הכול מתחיל מהעובדה שלתקשורת השמאלנית יש אג'נדה. בבחירות 2003, התמודדו שניים על ראשות הממשלה: עמרם מצנע שהתחייב לפנות את גוש-קטיף אם ייבחר, ואריאל שרון ששלל את הרעיון "התבוסתני". שרון ניצח בהפרש עצום (19:38).

 

פתאום, כמו משמיים, נגד המנהיג המנצח, הכי חזק והכי שנוא על התקשורת, נפתחה חקירה פלילית, שבקצה שלה- כמה שנות מאסר. המצוקה הזאת של שרון, הולידה עסקה אינטואיטיבית (יש דבר כזה), בין התקשורת לחשוד בפלילים. התקשורת רצתה עקירה, בתמורה למתן שירותי הגנה מרשויות החוק. "התפוח הרקוב" הפך באחת ל"אתרוג יקר", עם כל מה שמתלווה לזה. התוצאה- מימוש האידיאולוגיה של המיעוט, בגלל הפקרת הדמוקרטיה ע"י מי שאמורים לשמור עליה.

 

לפניכם חמישה סרטונים!-

 

1)- בסרטון הראשון– העיתונאית שלי יחימוביץ מגלה: התקשורת רוצה הינתקות. 2)- בסרטון השני– שלח ודרוקר מגלים ש- ההינתקות בגלל מכתב אישום.

3)- בסרטון השלישי– פרקליט המדינה ערן שנדר מגלה שבחשבון של שרון נתגלו 3 מיליון דולר שהופקדו ע"י גורם עלום.

4)- בסרטון הרביעי– הפרקליטה ליאורה גלאט-ברקוביץ בגילוי מטלטל!- היועץ המשפטי רובינשטיין אמר לנו: במשפחת שרון אתם לא נוגעים…

5)- בסרטון החמישי– דוד ספקטור, החוקר שעבד עם שרון אמר: תאמינו לליאורה..

כתיבת תגובה

*