ארכיונרי

מנקודת מבט היסטורית- הסכם אוסלו נתפס בציבור ככישלון קולוסאלי. ואתה מה?- למרות שהצבעת נגד, אתה משוויץ שהצבעת בעד. תגיד, אתה בסדר??.. הלכתי לארכיון…

***********************

האמת, אלמלא שיתפת את צופי הטלביזיה בגעגוע שלך לפוליטיקה- לא הייתי מתייחס אליך. מנקודת מבטי- אתה לוויתן פוליטי שהתאבד. תחושתי, שבעניין הזה אנחנו לא חלוקים. השגיאות שעשית, פלוס השקרים שהפצת, פלטו אותך החוצה מהפוליטיקה.

ראיתי את הריאיון שהענקת לאהרון ברנע (ערוץ הכנסת / 19.5.17) שבו חזרת בפעם המי יודע כמה על תמיכתך- בניגוד לעמדת מפלגתך הליכוד- בהסכם אוסלו. אני לא מצליח להבין את הרציונל מאחורי השוויץ הזה, שהרי ההסכם נתפס בעיני הציבור ככישלון מחפיר שהמיט אסון על אלפי משפחות (משני הצדדים), וריסק את השמאל בקלפי.

נבירה בארכיון מוכיחה שלא רק טיפשות יש כאן אלא גם שקר. בניגוד למה שאמרת בכמה הזדמנויות-  אתה התנגדת להסכם אוסלו. יתרה מכך- לפני שהצבעת נגד ההסכם (בקריאה שמית) הסברת ונימקת מעל הדוכן את התנגדותך.

כמו כל הפוליטיקאים- גם אותך מדריכים שני "מנטורים": המוסר והאינטרס. לעיתים יתקוטטו ביניהם, עד שאתה מפסיק את הקטטה בקבלת החלטה. במבחן התוצאה- יש למוסר שלך סיבה טובה לחוש מקופח.

האינטרס המזדמן הדריך אותך להתנגד להינתקות, אח"כ לתמוך, כשמדי פעם אתה מעיד על עצמך שאינך זגזגן. ואפרופו זיגזוג- נבירה בארכיון מגלה שב-99, כשבכירים מהליכוד פרשו כדי להקים את מפלגת המרכז, נזפת בהם במילים: "בית לא עוזבים". הגורל זימן לך את אותו מבחן, ואתה זגזגן שכמוך, עזבת את הבית, כדי להצטרף למפלגה שהקים רודן מושחת, ממנדטים שנגנבו מהליכוד.

שורות אלו עניינן, הצבת מראה מול הפרצוף שלך. אם אתה באמת מתכוון לחזור לפוליטיקה- אל תעשה זאת בטרם תכה על חטא. הבעת פניך חייבת להעיד עליך שאתה מתבייש. כדי להקל עליך להתבייש, מאיר, טרחתי ומצאתי כמה סרטונים שצפייה בהם תעזור לך להפיק את הטוב מתחושת הבושה.

לפניך חמישה סרטונים!-

1)- בסרטון הראשון – מאיר שטרית משקר: תמכתי באוסלו – (ההצבעה מוכיחה את ההיפך).

2)- בסרטון השני – אתה מסביר את הסיבות להתנגדותך להסכם אוסלו ב'.

3)- בסרטון השלישי – (שודר ב-99)- אתה מטיח בפורשי הליכוד: בית לא עוזבים.

4)- בסרטון הרביעי – אתה מסביר מדוע עזבת את הבית, וערקת לקדימה.

5)- בסרטון החמישי – חיברתי 3 קטעים!- אתה נגד/בעד ההינתקות- ואתה לא זגזגן.

תגובה אחת לפוסט "מאיר שיטרית- בא לך להתבייש קצת?/ מאת: נרי אבנרי"