תקשורת (שר)מוטה
בדמוקרטיה בריאה התקשורת חופשית. בדיקטטורה, התקשורת מגויסת. בדמוקרטיה הישראלית, התקשורת לא מגויסת ולא חופשית- מתמסרת. נותנת את עצמה, עם כל הקונוטציה של המילה "נותנת". בקיצור, תקשורת (שר)מוטה. לכתבה המלאה...
יולי 2014
א ב ג ד ה ו ש
« מרץ   אוג »
 12345
6789101112
13141516171819
20212223242526
2728293031  

הפטריוטיזם הוא מפלטו של הנבל / כתב: נרי אבנרי

הפטריוטיזם הוא מפלטו של הנבל / כתב: נרי אבנרי

העיתונאי גדעון לוי הוא חייל מקלדת בשירות ההסברה של האויב. מדינה שמנהלת מלחמה בשתי חזיתות: צבאית והסברתית, צריכה לראות בחיילי הסברה בשירות האויב, בוגדים! הלכתי לארכיון… *********************

ברוב המקרים, הכותרת דלעיל נפלטת מפי שמאלנים מתנשאים, כביטוי לזלזול כלפי אנשי ימין, שבשם הפטריוטיזם, אומרים או עושים מעשים שלא מוצאים חן בעיני יריביהם.

בשונה מהם, אני מכוון דווקא לשמאלני שחרג מהכלל "אין הנחתום מעיד על עיסתו", והעיד על עצמו שהוא פטריוט (!). ולא סתם פטריוט- הכי פטריוט שיש. גדעון לוי…   תחת הכותרת "אין פטריוט גדול ממני למדינת ישראל" (להקליד בגוגל), מסביר הסנגור של הפלסטינים, העיתונאי גדעון לוי (ציטוט): "בישראל להיות ימני זה להיות פטריוט, ולהיות שמאלני זה להיות בוגד.

אני כמובן כופר בזה", כך לוי, "כי אין פטריוט גדול ממני במדינת ישראל" (גלובס / 8.5.11).   גדעון לוי יכול להגיד על עצמו מה שהוא רוצה. פטריוט הוא לא! הקביעה הזאת מזנקת מתוך תחושת הזעם שהציפה כל יהודי שקרא את מאמר השטנה שכתב "הרעים לטיס" (הארץ / 14.7.14), שבו עודד טייסים לסרבנות.   אני יכול לומר ש"כמה מחבריי הטובים הינם שמאלנים", אבל לא בזכותם אינני חושב שלהיות שמאלני זה להיות בוגד.

גדעון לוי לא מפיץ דעות שמאל מקובלות, אלא מקטרג על מדינת היהודים וצבאה, באופן כזה ששונאי ישראל רואים בו חייל מקלדת בשירות קבע, שמשרת בחזית ההסברה.   לא צריך להיות נחמן שי (מחבר הספר "מלחמדיה") כדי להבין שהמלחמות של היום מתנהלות בשתי חזיתות: צבאית והסברתית. גדעון לוי (כמו חנין זועבי), מפיץ ומשווק לעולם את ישראל הכובשת, הגזענית, האכזרית, שרומסת זכויות אדם.

וכל זה קורה בזמן שישראל נלחמת על הלגיטימיות שלה.   ואחרי שמבינים את זה, מעצמה מבצבצת המסקנה- גדעון לוי בוגד! כל ישראלי, שמשרת את האויב בחזית ההסברה- הינו בוגד! (לא במובן הפלילי- זה יקבעו שופטים- אלא במובן הערכי/פטריוטי).

הבוגדנות של גדעון לוי הזכירה לי את הסיפור על העיתונאי הידוע, חתן פרס פוליצר- פיטר ארנט.   תזכורת!- באפריל 2003, בתקופת מלחמת ארה"ב בעיראק, פיטר ארנט, העניק 15 דקות מזמנו לטלביזיה העיראקית, שבהן מתח ביקורת על המלחמה והנשיא בוש.

בפרפראזה ל- "15 דקות התהילה", פירשו מעסיקיו (רשת אן.בי.סי.) את אותה הופעה כ-"15 דקות המעילה".ברור שהשפעתה של אותה הופעה טלביזיונית על ביטחונה של ארה"ב, הייתה פי מיליון יותר קטנה ממפעל חייו של גדעון לוי הבלתי נלאה.

ולמרות ההבדל האינסופי בנזק, פיטר ארנט נזרק- לא לפני שהתנצל. לא בגלל הנזק- לא היה נזק!- אלא בגלל העיתוי שנתפס בעיני מעסיקיו כסוג של התרסה.

פרשת פיטר ארנט שימשה כנושא לדיון בתוכנית "תיק תקשורת" (5.4.03).

בתוכנית הביעו דעתם אושרת קוטלר ו…גדעון לוי. הלכתי לארכיון.

לפניכם שלושה סרטונים!
א)- בסרטון הראשון, פיטר ארנט מתנצל מול המצלמות…
ב)- בסרטון השני, אושרת קוטלר קובעת- פיטר ארנט טעה כשהתראיין אצל האויב.
ג)- בסרטון השלישי, גדעון לוי מביע דאגה מהטלביזיה האמריקאית שנהגה כמו אחותה קומוניסטית. שופופו….

כתיבת תגובה

*