הסכם מדיני שמחייב ויתור על שטחים- הוא בלתי הפיך. לתת לנבחרי ציבור להחליט בנושא כזה, זאת טעות- במיוחד כשבכל סקרי האמינות, נבחרנו מתקוטטים עם העיתונאים על המקום האחרון… הלכתי לארכיון…
***************************
אין להם לשוחרי הדמוקרטיה מהשמאל, סיוט יותר גדול מאשר ללכת לבוחר. גם אם על פי כללי המשחק, הבוחר הוא בעל הבית. ההתחמקות בתואנות רהוטות, מסגירות את נקודת המוצא: הבוחר עלול בחפזונו כי רב, ליירט את המזימה. ההינתקות הייתה מזימה שהצליחה, רק בגלל שלא עשו משאל-עם.

ב- 77, היה מי שהגה רעיון להעניש את הבוחרים שחוללו את המהפך. "צריך להחליף את העם", אמר האידיאולוג יצחק בן-אהרון. אני לא יודע אם היה ניסיון כזה, אבל אם היה- המציאות הוכיחה שהניסיון כשל. מאז, כל נבחרנו חייבים לזכור שהאזרחים הם הריבון. הפנמת המסר תעזור להם למקם את האגו במקום הנכון.

התנגדות למשאל-עם בנושא קריטי, היא חוצפה אינסופית. הסכם מדיני שמחייב ויתור על שטחים- הוא בלתי הפיך. לתת לנבחרי הציבור להחליט בנושא בלתי הפיך זאת טיפשות היסטורית- במיוחד כשבכל סקרי האמינות, נבחרנו מתקוטטים עם העיתונאים על המקום האחרון. הגיע הזמן שמישהו יסביר לציפי לבני, שלי יחימוביץ ונחמן שי- שהם עובדים אצלנו, ולא להיפך.

כשהרודן השקרן אריאל שרון הפיץ שמועה שהוא לא פוסל משאל-עם בנושא ההינתקות, הוא צירף הסבר נכון: יש אזרחים שהם שמאל מדיני, וימין כלכלי, או להיפך. אלה לא רוצים התנחלויות, ורוצים כלכלה קפיטליסטית. מה יעשו? למי יצביעו בבחירות? מבחינתם, משאל-עם בנושא הסכם מדיני הוא פתרון נכון.

הצדק, המוסר והדמוקרטיה מחייבים לבקש את רשותם של האזרחים. אם יתברר שהייתה טעות, האזרחים, הם שיידרשו לתקנה. במקרה הנדון- התיקון עלול לגבות מחיר כבד. זה מתחיל ממנוסת מיליונים למקלטים, עד לחיי אדם.

שתי הערות:
א)- אל יובן מדבריי שאני מאמין שבסוף השיחות עם הפלסטינים יושג הסכם!
ב)- תמיכתי במשאל-עם עקרונית, ואין לה שום קשר למי שנמצא בשלטון. הרבה יותר קל לקבל הכרעת רוב במשאל-עם, מאשר הכרעת רוב בכנסת, שמכהנים בה כאלה, שאין להם בעיה לבגוד בבוחרים שלהם. מי ששכח- יכול לקבל תזכורת מדממת מעקורי גוש-קטיף וצפון השומרון.

לפניכם שני סרטונים!

א)- בסרטון הראשון- שרון השקרן מפיץ שמועה על הליכה למשאל-עם.
ב)- בסרטון השני- תשדיר מבחירות 96- ראש הממשלה פרס מתחייב למשאל-עם.
שופופו…