אבו-מאזן, כמו ערפאת לפניו- דחה הצעת שלום חריגה בנדיבותה. דחיית ההצעה של אולמרט וברק מוכיחה: שכשלא רוצים- לא משנה מה מציעים. קבלו כמה ציטוטים מכישלון פסגת קמפ-דיוויד. הלכתי לארכיון…
*************************
ההצעה שהניח אהוד ברק על שולחנו של ערפאת, בקמפ-דיוויד (יולי 2000), הייתה חריגה בנדיבותה, בעיקר בזכות העובדה שהכילה חבילת נדרים שהופרה. ערפאת דחה את ההצעה, והאינתיפאדה השנייה יצאה לדרך. המסקנה מעיקה: כשהפלסטינים לא רוצים, זה לא משנה כמה רחוק הולכים היהודים.

על פי הסכמי אוסלו- כל מחלוקת בין הצדדים, תיפתר על שולחן הדיונים. לא עוד אלימות. לפלסטינים אין בעיה להתחייב. ברגע שהאינטרס מצווה הפרה- הם מבצעים פיגוע וצועקים: אתם התחלתם. בספטמבר 2000 הם הדביקו את האינתיפאדה השנייה, לעלייתו של שרון להר-הבית.

גל הפיגועים הוכיח לציבור, שמשווקי אוסלו מכרו אשליות. התוצאה: מכה בקלפי! ב-96, הטרוריסטים (להלן הפרטנרים) זרקו את חתן פרס נובל לשלום, שמעון פרס מהשלטון, והעלו את נתניהו, וב- 2001 עשו את אותו דבר לברק, והעלו את שרון. למרות שזה קרה פעמיים- השמאל לא למד, ולא הפנים שהפלסטינים פשוט לא רוצים. הלכתי לארכיון…

לפניכם חמישה סרטונים!-

א)- בסרטון הראשון- ראש הממשלה ברק מודיע על כישלון הפסגה בקמפ-דיוויד, תוך הדגשה שקרעה את הפלסטינים מצחוק: "מה שהוצע", אמר ברק, "לא ישמש כנקודת התחלה במו"מ הבא".
ב)- בסרטון השני- הנוצרים של מזרח ירושלים, שמעו שברק התכוון להעביר אותם לשלטון פלסטיני, והסיוטים שלהם חזרו. מי שרוצה- שיסיק את המסקנה הנכונה.
ג)- בסרטון השלישי- מלכת הרופסים, השרה יולי תמיר מאשימה את הפלסטינים בכישלון פסגת קמפ-דיוויד. ועל זה צריך להגיד: אם בפרחים נפלה שלהבת, מה יגידו דרדרי הקיר?
ד)- בסרטון הרביעי- הרופס עמוס עוז קובע ש- תקשיבו טוב….
ה)- בסרטון החמישי- ירון לונדון מאשים: "ישראל הלכה עד קצה גבול הוויתורים".
שופופו…