תקשורת (שר)מוטה
בדמוקרטיה בריאה התקשורת חופשית. בדיקטטורה, התקשורת מגויסת. בדמוקרטיה הישראלית, התקשורת לא מגויסת ולא חופשית- מתמסרת. נותנת את עצמה, עם כל הקונוטציה של המילה "נותנת". בקיצור, תקשורת (שר)מוטה. לכתבה המלאה...
יולי 2013
א ב ג ד ה ו ש
« יונ   אוג »
 123456
78910111213
14151617181920
21222324252627
28293031  

(טי)נופת צופים (2)

(טי)נופת צופים (2)

במאמר שפרסם ב"גרדיאן" הבריטי הוא כתב: "לא יהיה שלום בלי קבלת התנאי של החזרת 7 מיליון (במילים: שבעה מיליון) צאצאי פליטים פלסטינים למולדתם". כשהוא מדבר עם ישראלים, יוצא לו דבש מהפה… הלכתי לארכיון…
***************************
בתאריך 13.5.11, פורסם ב"הארץ" מאמר, פרי המקלדת של סאיב עריקאת. תחת הכותרת, "פיוס למען עתיד של שלום" בישר עריקאת לשמאלנים: "האביב הערבי הגיע סוף כל סוף לפלסטין. בסיוע הממשל המצרי החדש (בהנהגת מורסי) הסכימו השמאל, הימין הדתי והמחנה הלאומי- כל הקשת הפוליטית הפלסטינית- להקים ממשלה טכנוקרטית… זהו צעד מכריע בדרכנו לחופש ועצמאות"…

שימו לב לכותרת. יש בה- "פיוס", "עתיד", ו"שלום". מתחת הכותרת קראנו "חופש", ו"עצמאות". עריקאת מכיר אותם- יהודי שמאלני שקורא כותרת כזאת, ומילים כאלה, רצים לספר לחבר'ה. ועוד מאותו מאמר "האביב הערבי הגיע סוף כל סוף לפלסטין, בסיוע הממשל המצרי החדש" (האחים המוסלמים)… כמה רומנטי…

את מאמרו מסיים עריקאת במילים: "הנתיב לשלום עובר דרך פיוס ודמוקרטיה. אני מקווה שישראל והקהילה הבינלאומית יעמדו כתף אל כתף לצידנו ויתמכו בשלום ובפיוס בין פלסטינים לישראלים". "פיוס"? "שלום"? "דמוקרטיה"?- היינו כחולמים.

גם אם היינו קוראים את המאמר של עריקאת עשר פעמים, לא היינו נתקלים בצמד המילים "זכות-השיבה"- ולא במקרה. מעצמה מהבהבת השאלה: האם עריקאת סבור שזכות השיבה היא נושא שולי?

חצי שנה קודם- בתאריך 10.12.10, פורסם ב"גרדיאן" הבריטי מאמר, גם הוא שוגר מהמקלדת של סאיב עריקאת. באותו מאמר דווקא הייתה התייחסות למה שהוא מכנה "זכות-השיבה". קבלו ציטוט: "לא יהיה שלום בלי קבלת התנאי של החזרת 7 מיליון (במילים: שבעה מיליון) צאצאי פליטים פלסטינים למולדתם".

20 שנה חלפו מאז אוסלו א', ועדיין הצדדים מגששים. לפני הבחירות ב- 2006, אבו-מאזן הביע תקווה פומבית שאולמרט ייבחר. אולמרט נבחר, ובמהלך הקדנציה אמר: "הפכתי כל אבן"… מדוע המנהיג הפלסטיני לא חתם עם המנהיג הישראלי המועדף עליו? אולמרט היה מוכן להסתפק אפילו ב"הסכם מדף", שלא מחייב יישום מיידי. גם לזה אבו-מאזן סירב. לשמאלנים יש את כל התשובות, כל ההסברים, כל התירוצים, כל התרחישים למעט אחד: הפלסטינים לא רוצים שלום. על זה אסור לחשוב.

כשעריקת מפרסם מאמר בגרדיאן- הוא מציב מכשול בלתי עביר. כשהוא (הם) מדבר/ים עם הפלסטינים- הוא יורק אש ותמרות עשן. וכשהוא מדבר אל הישראלים, יוצא לו דבש מהפה… הלכתי לארכיון…

לפניכם ארבעה סרטונים!-

א)- בסרטון הראשון- אולמרט מתחנן- מבטיח לפלסטינים "הרים וגבעות"
ב)- בסרטון השני- עריקאת מונה שלוש התחייבויות פלסטיניות. אם לא נעמוד בהן, אמר עריקאת- שאלוהים יעזור לנו.
ג)- בסרטון השלישי- עריקאת מבשר לנו שהחמאס חייב להסכים לרעיון שתי המדינות…
ד)- בסרטון הרביעי!- עריקאת: אני רוצה שכל הפלסטינים יבינו שהדרך למדינה פלסטינית עוברת דרך מו"מ רציני לשלום!
שופופו…
(הערה: הראיון עם סאיב עריקאת- שודר ב- 18.8.06).

כתיבת תגובה

*