תקשורת (שר)מוטה
בדמוקרטיה בריאה התקשורת חופשית. בדיקטטורה, התקשורת מגויסת. בדמוקרטיה הישראלית, התקשורת לא מגויסת ולא חופשית- מתמסרת. נותנת את עצמה, עם כל הקונוטציה של המילה "נותנת". בקיצור, תקשורת (שר)מוטה. לכתבה המלאה...
יוני 2013
א ב ג ד ה ו ש
« מאי   יול »
 1
2345678
9101112131415
16171819202122
23242526272829
30  

אל תלמדו אותם לשנוא

אל תלמדו אותם לשנוא

נעמי שמר, שהתחילה כשמאלנית אהובה, סיימה כימנית מנודה. "אם אתם רואים אותה במדרכה", כתב נחום ברנע, "תעברו למדרכה ממול". דווקא נחום ברנע… 9 שנים למותה… הלכתי לארכיון…
***************************
תחברו 100 שמאלנים לפוליגרף, ותשאלו אותם: האם אתה דמוקרט? כל המאה ישיבו בחיוב. עוד שאלה: האם אתה בעד חופש ביטוי? אותה תשובה, והפוליגרף יאשר שאכן דיברו אמת. כי ככה הם הצבועים מהשמאל- הם כל כך מאמינים בשקרים של עצמם שגם פוליגרף לא יעלה עליהם.

בפרפראזה לאמירה ידועה של וולטייר: "אינני מסכים לאף מילה שלך, אבל אני מוכן להיהרג על זכותך לדבר" (וולטר), ניתן לומר שהשמאל עשה תיקון. זה יוצא כך: אינני מסכים לאף מילה שלך, אבל אהיה מוכן להיהרג על זכותך לחשוב ולדבר כמוני! היה ותחשוב הפוך- אחת דינך: הוקעה, שיסוי ואפילו חרם.

השמאל יודע לשנוא את יריביו. היה זמן שבגלל מחלוקת אידיאולוגית, התנועה הקיבוצית התפצלה, ובני משפחה חדלו לדבר זה עם זה. ברשימת השנואים האינסופית הייתה גם המגדלור התרבותי נעמי שמר, שהתחילה כקיבוצניקית שמאלנית ו"ערקה" ימינה, תוך התעלמות מהידיעה לפיה עריקה אידיאולוגית מתפרשת כבגידה.

שורות אלה נכתבות, יום לפני האזכרה. מחר (26.6.04) ימלאו 9 שנים לפטירתה. כנראה מהסיבה הזאת, העיתון ישראל-היום, הזכיר לנו קמצוץ ממה שעברה הענקית הזאת, בגין "בגידתה". תחת הכותרת "הכאב של נעמי שמר" (ישראל-היום / 21.6.13), קראנו עדות מאת חברתה הקרובה רבקה מיכאלי, שסיפרה על תחושת השפלה שמוטטה אותה.

מכל שונאיה בחרתי להתמקד בעיתונאי הבכיר נחום ברנע, ולא במקרה. ברנע הוא חתן פרס ישראל, ועיני סטודנטים לתקשורת נשואות אליו. "כשתראו את נעמי שמר הולכת במדרכה", כתב ברנע, "אני ממליץ לעבור למדרכה ממול". זה מוטט אותה, אמרה רבקה מיכאלי. רק שונא יכול להפליץ המלצה כזאת.

במאמר שפרסם ברנע, יומיים לאחר מותה (ynet / 28.6.04), תחת הכותרת "מיטב השיר- כזבו" כתב ברנע את השורות המרושעות הבאות: "ארץ-ישראל הייתה בשבילה ארץ חד-לאומית, נטולת עימותים, נטולת מיעוטים, ליהודים בלבד. אפילו המלחמות, שאליהן יצאנו חמושים בשיריה, היו חד-צדדיות". במילים פשוטות, נעמי שמר אליבא דא-נחום ברנע, הייתה גזענית טרנספריסטית. שום ציטוט, שום הוכחה- הכול פרשנות שמזנקת מתוך שנאה יוקדת.

כתבתי שבחרתי להביא ציטוט מהמקלדת של ברנע לא במקרה. ובכן, נחום ברנע הינו אב שכול, שבנו יונתן (הי"ד) נרצח בפיגוע (פברואר 96). מול הקבר הפתוח הספיד ברנע את בנו, תוך הדגשת החינוך נטול השנאה שקיבל. אם מחברים את מסר "האין שנאה" לאויב, להפצת השנאה לנעמי שמר, מקבלים תוצאה עגומה… הלכתי לארכיון…

3 תגובות לפוסט "אל תלמדו אותם לשנוא"

  • דודו אלהרר:

    נרי יקר… קבל ציטוט מדוייק יותר

    "נדמה שכל אדם שאיננו נגוע בגזענות קשה יעשה מעשה אזרחי טוב, אם כאשר יראה את נעמי שמר פוסעת במדרכה ממול, יעבור למדרכה השניה." – כך כתב נחום ברנע במאמרו תחת הכותרת "הערבים, הנאצים ונעמי שמר" (ידיעות אחרונות מיום ג' ו' בחשון תשסב').
    לפני הכל יש לתקן את המשפט תחבירית – שהרי המדרכה ממול היא היא המדרכה השניה! ואם יראה הרואה את נעמי שמר "פוסעת במדרכה (יש לכתוב "על") ממול" וישמע בקולו של ברנע ו"יעבור למדרכה השניה" הוא ייתקל מן הסתם בנעמי שמר. לא לכך התכוון נחום.

    ענין התחביר הלקוי אינו סתם ענין סמנטי להאחז בו. הוא עיקר הענין! אם אדם מתכוון למשהו והוא כותב את היפוכו, צריך לבדוק את כוונותיו. במשפט (הלקוי) לעיל, ברנע לא כותב שנעמי שמר נגועה בגזענות קשה, אך הדבר עולה גם עולה ממנו וכיוצא בו הגדרת האזרחות הטובה, על פי משנתו.

    בפתח מאמרו שואל נחום ברנע: מי אמר באחרונה את המשפט הבא: "הערבים אוהבים את הרצח שלהם חם, לח ומהביל, ואם אי פעם יהיה להם החופש להגשים את עצמם, אנחנו נתגעגע לגזים הטובים והסטריליים של הגרמנים".

    בתוך התשובות האפשריות שנותן לנו ברנע הוא מונה את היידר, בין לאדן, נסראללה ואבישי רביב.
    מכל התשובות שמנה הוא קובע בהתנשאות לא מוסברת כי אף לא אחת מהן נכונה. והוא צודק! לפחות הערבים שבהם מעדיפים לפוֹצץ בניינים עם אלפי פקידים/ות, אוטובוסים עם נוסעים תמימים, להתפוצץ במעגלי רוקדים ורוקדות, לחטוף חיילים למשך יובלות וּלהתאכזר אל יקיריהם, הם לא בוחלים בירי מכוון על תינוקת ואינם מפלים אפילו את אלה בתוכנו ש"אין בהם שנאה" כלפי הערבים. זה עדיין לא רצח מהביל ולח, אבל לא ניתנה להם עדיין ההזדמנות ממש. אולי הלינץ' ברמאללה מרמז בכל זאת על אפשרות כזו ונחום ברנע בוחר להתעלם מדוגמה זו.

    המשפט הנ"ל לא נכתב "באחרונה", הוא נכתב לפני עשרים ואחת שנים במאמר של מרדכי הורוביץ (בעלה של נעמי שמר) – "זִכרון השואה אינו מתפקד" (אני אישית שלחתי למר ברנע את המאמר). הערמומיות בייחוס משפט זה לנעמי שמר – אף על פי שהיא מסכימה לו כמו רוב העם היהודי בישראל – גובל באי הגינות וּבלשון המעטה.

    והוא ממשיך: "לא נעים לגלות שאמנית אהובה (…) היא גזענית נמוכה, וולגרית, על גבול הפורנוגרפיה…"
    למי לא נעים? מי הוא המגלה? אז נחום ברנע חושב ככה. אני לא. הלשון העברית מרעיפה אפשרויות אין ספור לאלה הרוצים לדייק מאמריהם. יכול היה מר ברנע לכתוב: לא נעים לי לגלות וכו' וכו' – איש לא מינה אותו לשר הגילויים, שמותר לו לירוק את חרצובות לשונו ולהשתלח כאחד המתלהמים הריקים.
    בהמשך, מבטיח לנו העיתונאי הותיק שלא נתגעגע לגזים "הטובים והסטריליים" של הגרמנים. מנין לו?
    וּמה אם הוא טועה? אם חס וחלילה יבוא היום שמפניו מזהיר אותנו מרדכי הורוביץ, היכן בדיוק יהיה מר ברנע?

    לדבריה של נעמי שמר הוא קורא "הבל פה כהניסטי" ועוד קובע כי "מתה הדמוקרטיה בישראל", אינספור הבלים של שמאלן תבוסתן ללא תקנה, וּפתאום: "… על מימוש זכות השיבה – אנחנו, בצדק, לא יכולים להסכים…" אֶה! למה וּמדוע? בתוך ההגדרה עצמה קיימת המילה "זכות" ואם יש "זכות", זו רשעות שלא לקיימה. חייב אדם, קל וחומר עיתונאי, לכבד את עקרון העקביות! אם אין הצדקה לעם היהודי לשוב למולדתו – כל סנטימטר רבוע על האדמה הזאת הוא כבוש, וכל עוול ואכזריות שנגרמה
    לערבים – מצדיקה בעיטה בתחת של כולנו לכל הרוחות מפה!

    המאמר הזה מוליך בהכרח למסקנה נוראה: עלינו להיפרד. בינינו. חלק מאיתנו יהיה חייב לעבור למדרכות אחרות בארצות נכר. אם מדינת ישראל תחזיק מעמד – יהיו אלה נחום ברנע והנוהים אחריו,
    ואם תקום על חורבותינו פלשתין – יעדיפו נעמי שמר, הנוהים אחריה ואני בתוכם – למות. לא נהיה עוד שארית פליטה.

  • דר יוסף טילס:

    הבעיה היא שסמולנות אינה דעה אלא היא מחלת נפש. שאחד הסימפטומים הראשונים שלה הוא אובססית "אקיבוש" כלומר כל מה שקורה בעולם הוא אשמת הכיבוש… אין "אביב" ערבי, לא עורפים ראשים, החברים שלהם לשלום לא משליכים יריבים מגגות רבי קומות…והם אפילו לא הופכים שבויי מלחמה לשווארמה בכלוב… כל זה לא קורה… אשמת כל מה שקורה בעולם היא "אקיבוש" ו"היהודים הנאלחים" (כמו שאומר חברם אחמד טיבי,) שמתעקשים להתנחל ביהודה ושומרון… ואם נברח מיהודה ושומרון ונקים להם שם מדינה איסלמית כולם יהפכו מיד לשויצרים חסידי אומות העולם ופציפיסטים…. ראה את התקדים של סיני… לבנון… עזה… מה יכול להיות יותר גרוע????רגע…רגע… יהפכו??? הרי הם כבר פרטנרים לשלום!!! הבעיה היא שהסמולנים מסרבים להבין שהשלום אפשרי רק לאחר כניעה מוחלטת לאיסלם…כפי שמלמד ומצווה הקוראן , אבל למה להם ללמוד….לקרא את הקוראן ולנסות להבין…. הם מסתפקים במה שמספר להם גדעון לוי בהארץ… וזה יותר "אמיתי "מהתנך ומהקוראן גם יחד…. הם יודעים יותר טוב מכולם כי הם…. סמולנים!!!!….למה הם חולי נפש???? הנה ההסבר. תחת איום קיומי הדחף הראשוני של יצור נורמלי הוא להגן על עצמו ועל הקבוצה שלו… להתאחד כי ככה קל יותר להתגונן. קוראים לזה יצר ההישרדות. ואת זה הסמולנים חולי הנפש איבדו לחלוטין. מפאת אובססית "אקיבוש"ושנאתם הפתולוגית והאי רציונלית למיתנחלים הם מזדהים עם האויב ופועלים ללא לאות לסיע לו להשמידנו. בלי להבין 1:הם לא מבינים מה קורה באמת סביבם… לא מבינים כי מסרבים להבין… או שהמכשיר בין אזניהם פגום מידי….2:האובססיה שלהם גולשת לפסיכוזה שאחד הסממנים שלה הוא פגיעה עצמית…(SELF HARM), השנאה הפתולוגית שלהם מעבירה אותם על דעתם והם מוכנים לגרום כל נזק לקבוצה אליה בתאוריה הם משתיכים…. לסייע לגרועים שבאויבים ובלבד לפגוע בשנואי נפשם כמו ביבי נתניהו…. שעשה כל כך מעט שקשה להבין מדוע מגיע לו ה"כבוד" הזה. (סה"כ הוא פגע יותר בהיתנחלויות מאשר בערבים!!!!)גם ההתקפה על הזמנתו לדבר בארהב אינה באה כדי להגן על ישראל… הם מוכנים להגן על האינטרס של האירנים להשמיד אותנו ובלבד שיצליחו לפגוע ולהשפיל את ביבי "אפסיהו."… אם זו לא מחלת נפש איך אפשר להגדיר זאת???

  • דר יוסף טילס:

    הנה עוד "נאור", חולה רוח . נחום ברנע טעה כל חייו… דרך חייו והחינוך שהוא העניק לבנו וההגנה שוהצידוק שסיפק תמיד לאויב הרצחני חשפה את יונתן למות אכזרי .זו כבר לא תיסמונת שטוקהולם… זו ממש פסיכוזה. במקום להכות על חטא, לומר טעיתי, בגדתי, אשמתי החולה עשה קונברסיה ומאשים את כל מי שלא היה לו שום קשר למות בנו, ואין בו אפילו "טיפת שנאה" למי שרצח אותו באמת…. "האיש הטוב" הזה מלא שנאה ליהודים הנאלחים, ליהודים שמתעקשים להאחז באדמת מולדתם….כל מי שעבד בחדר מיון יודע שכל יום מגיעים מטורפים שחותכים את עצמם, תוקעים לעצמם מחטים או סיכות…או משחילים לעצמם אלות לפי הטבעת. הרפואה קוראים לזה SELF HARM וזה חלק מתיסמונת פסיכוטית. חולי הרוח הסמולנים משתמשים בעט ובניר כדי לפגוע בעצמם, במשפחתם,בילדיהם בעמם כדי לסייע לנאצי איסלמים במלחמתם הקדושה לסיים את המלאכה שהיטלר לא הצליח להשלים. והם גאים בסימפטומים שלהם כאילו שמחלת הנפש שלהם היא פרס. או מעלה תרבותית…מין נאורות… איזה מסכנים.חבל רק שהם מסכנים את כולנו, לא רק את ילדיהם.

כתיבת תגובה

*