תקשורת (שר)מוטה
בדמוקרטיה בריאה התקשורת חופשית. בדיקטטורה, התקשורת מגויסת. בדמוקרטיה הישראלית, התקשורת לא מגויסת ולא חופשית- מתמסרת. נותנת את עצמה, עם כל הקונוטציה של המילה "נותנת". בקיצור, תקשורת (שר)מוטה. לכתבה המלאה...
יוני 2013
א ב ג ד ה ו ש
« מאי   יול »
 1
2345678
9101112131415
16171819202122
23242526272829
30  

א' מבית אנסי, זה בשבילך

א' מבית אנסי, זה בשבילך

זוכרת את פרשת ביל קלינטון ומוניקה? אז דעי לך שהילרי, במקום לשקוע בדיכאון, שקעה בכתיבה ספר על הפרשה, וגרפה מיליונים… לא תאמיני איזה פוטנציאל כלכלי טמון בזין של אנסי קצב… הלכתי לארכיון…
***********************
יש הרבה קלישאות שמדריכות אותנו "לדפדף" את העבר. הערבים אומרים: "אילי פאת מאת", שזה- העבר מת. בעברית אומרים: "מה שהיה היה", ו/או "את הנעשה אין להשיב", הנשיא פרס אוהב להגיד "אי אפשר לעשות חביתה מביצה". "בפרפראזה לקלישאה ידועה אני אגיד לך: "לא בוכים על שפיך שנפלט"… במקרה שלך, להיפך… התייחסות רציונאלית לטראומה שעברת עם אנסי קצב, עשויה להניב דיווידנד נאה…

ולפני שאני ממשיך- סיפור אמיתי.

התאריך: 27 ביוני 1995, השעה 01:30 אחר חצות, שחקן הקולנוע הבריטי יו גראנט, משייט לו להנאתו במכונית ה-ב.מ.וו. שלו בשדרות סאנסט בלוס-אנג'לס. תוך כדי נסיעה, מתחיל ויכוח בינו לבין ריצ'רד הקטן, החבוי בתוך תחתוניו.
"לאן נוסעים"? שאל ריצ'רד את אדונו.
"למלון", השיב הכוכב.
"למה למלון"? חקר הקטן,
וזה השיב "זהו, אחת וחצי, הולכים לישון".
"מה לישון", הרים ריצ'רד את קולו, "אני לא עייף".
"אתה לא עייף, אבל אני כן"! השיב השחקן בנחרצות.
"אם הקיבה שלך הייתה מקרקרת", קונן ריצ'רד, "היית מחפש משהו לאכול. למה אם לא- היא הייתה עושה לך את המוות".
"רעב זה לא כמו ייחום", התפלסף גראנט, "אל תשווה".
"קיבה ריקה", הזהיר ריצ'רד, "היא בעיה יותר קטנה מאשכים מלאים. אז יאלל'ה- סע!
אני לא מתכוון לתת לך לישון", איים ריצ'רד, "אם אתה לא עוצר בדרך. אני עומד להתפוצץ".
הויכוחים האלה מוכרים, ועל פי ניסיון העבר, גראנט הבין, שאם לא ייכנע לדרישת ריצ'רד הקטן הוא ישבש לו את המוח.
"או-קיי", הבטיח גראנט, "נימצא לך איזה חטיף".

מכונית ה-ב.מ.וו. נעצרה ליד זונה שחורה בת 23, שהכינוי המקצועי שבחרה לעצמה היה "דיוויין" (האלוהית) בראון. החלון הימני ניפתח, השחקן היטה את ראשו לעברה, והיא התכופפה לשמוע ממנו מה הוא רוצה.
"כמה"? שאל במבוכה.
הזונה לא זיהתה אותו, "תלוי מה אתה רוצה".
בעוד הוא מתלבט, היא אמרה לו מהן האופציות: "יחסי מין מלאים בדירתי- מאה דולר. מציצה במכונית 60 דולר".
לריצ'רד זה לא ממש היה משנה. לגראט הממהר, כן.
הוא עשה לה סימן, והיא נכנסה למכונית. "אני חושב, שאסתפק במציצה", הודיע לה, וזו כיוונה אותו לפינה חשוכה.
הוא לא ידע, שבלשי מחלק המוסר של משטרת לוס-אנג'לס, עקבו אחריהם. כמה דקות אחרי שהאלוהית הייתה עסוקה בלפרק את המוקש, הפתיעו הבלשים את שניהם. השוטרים, שהניחו אזיקים על ידיהם, עדיין לא ידעו שהגבר שתפסו הוא שחקן הקולנוע הבריטי יו גראנט. הצלמים שנמצאים דרך קבע בתחנה, זיהו אותו, צילמו, ולמחרת בישרו עיתוני העולם לזוגתו היפיפייה, השחקנית-דוגמנית אליזבת הארלי, על מעלליו של בן-זוגה.

במקום שיגמור וילך לישון, מצא עצמו הכוכב הבריטי, עצור בתחנת המשטרה של הוליווד.
"הכול בגללך", צרח על ריצ'רד, "תראה איך הסתבכנו".
"אתה הסתבכת, לא אני", השיב ריצ'רד, "כדייר קבע בתחתוניך,לא משנה לי איפה אתה נמצא. משנה לי- איפה אני נמצא.. ועכשיו אני מציע, שאל תוסיף. גם ככה אני עצבני, למה הזונה בת-הזונה, לא הספיקה לפרק את המוקש".

כווולה מציצה נכון, אבל מציצת זין של שחקן קולנוע מפורסם, בנסיבות כאלה, משמחת את מוכרי העיתונים. ככה זה עם זין של מפורסמים. אבל לא רק התקשורת חגגה. גם כוכבי השערורייה. יו גראנט, שידרג את מעמדו ככוכב קולנוע. רמת הסקרנות לראות אותו על המסך, נסקה לגבהים חדשים. גם זוגתו, אליזבת הארלי, מאז התפוצצה הפרשה, זכתה לראות את שמה בעיתונים יותר פעמים ממה שידעה קודם, באותיות יותר גדולות, ובתדירות יותר גבוהה. והזונה?

היא הפסיקה לעסוק בזנות. המציצה הזו שינתה את חייה. מיד לאחר ששוחררה, קיבלה פנייה מסוכן מתאגרפים ידוע, שהוציא אותה לסיבוב הרצאות ברחבי ארה"ב. בנוסף, קיבלה, רבע מיליון דולר, תמורת ראיון מקיף שבו פירטה לפרטים, את אותן דקות זהב, כשהזין הבריטי, תקף את השקדים שלה.

כמו רבים, גם אני ראיתי את הסרט "א' מבית הנשיא", שעשתה ענת גורן. בסרט שמענו אותך אומרת שהעיתונאי רון בן-ישי הציע לך את כישוריו לשכתב את הטראומה שלך לספר. לכי על זה, אורלי. לא תאמיני איזה פוטנציאל כלכלי טמון בזין של אנסי קצב.

זוכרת את פרשת ביל קלינטון ומוניקה? אז דעי לך שהילרי, במקום לשקוע בדיכאון, שקעה בכתיבה ספר על הפרשה, וגרפה מיליונים. תחושתי הסובייקטיבית- הכתיבה איזנה אותה. מה שטוב לאודליה כרמון, לדיווין בראון והילרי קלינטון- יהיה טוב גם לך בעזרת השם (של משה קצב)…

לפנייך שני סרטונים!-
א)- בסרטון הראשון משה קצב מביע דעה נחרצת על מי שחטא: אין לחמול עליו!
ב)- הסרטון השני- יש לו תכלית: לעודד אותך לכתוב. תלמדי מהילרי קלינטון… אני לא יודע מה כתבה בספרה, אבל אני יודע כמה גרפה…
אז יאלל'ה אורלי, צלצלי לרון בן-ישי…

כתיבת תגובה

*