תקשורת (שר)מוטה
בדמוקרטיה בריאה התקשורת חופשית. בדיקטטורה, התקשורת מגויסת. בדמוקרטיה הישראלית, התקשורת לא מגויסת ולא חופשית- מתמסרת. נותנת את עצמה, עם כל הקונוטציה של המילה "נותנת". בקיצור, תקשורת (שר)מוטה. לכתבה המלאה...
פברואר 2013
א ב ג ד ה ו ש
 12
3456789
10111213141516
17181920212223
2425262728  

דרושים מטונפים מהימין- פרויקט מיוחד

דרושים מטונפים מהימין- פרויקט מיוחד

בחרתי להשתמש במילה "מטונפים", מפני שהקונוטציה של המילה "בוגדים" חריפה מדי. אבל האמת היא, שמדובר בפוליטיקאים שבגדו בציבור שבחר בהם. בזכות בגידת אלכס גולדפרב וגונן שגב, רבין העביר את אוסלו ב'. בזכות בגידת אולמרט, לבני ובראון- שרון עקר אלפים ממצביעיו… הלכתי לארכיון…
***********************************
אחת מסיסמאות הבחירות של מר"צ בקמפיין הבחירות ב- 92 הייתה: "יומרץ רבין". הסכם אוסלו התפרש בעיני הרופסים ממר"צ והח"כים הערבים- כסוג של ניצחון. אכן, רבין הומרץ. בין הסכם אוסלו א' (ספטמבר 93), להסכם אוסלו ב' (אוקטובר 95), קרו כמה דברים חשובים: ערפאת, רבין ופרס זכו בפרס נובל לשלום, נחשון וקסמן ז"ל נחטף, אוטובוסים עפו באוויר על נוסעיהם היהודים, ו…ש"ס נטשה את הקואליציה בגלל הפיגועים. ליצחק רבין לא היה רוב להעביר את הסכם אוסלו ב'. מה עושים?

מטונפים מהימין!

בלי עריקה של ח"כים מטונפים מהימין- אין רוב בכנסת להעביר את הסכם אוסלו ב'. כל הילדים מכירים את משחק החיפוש הקרוי "חם-קר". שליחי רבין שיחקו את המשחק, ובסמוך לפח האשפה של סיעת צומת, הם שמעו צווחות "חם, חם, חם, אששש". הצצה לקרקעית פח הזבל גילתה שני מטונפים: אלכס גולדפרב וגונב שגב.

פוליטיקאים מכירים את זה- התקשורת שמזהה נבחרי ציבור הסרים למרותה הטלפתית, זוכים לשירותי ייחצון. אם צריך הסרת כתמים, תעודת יושר או רהביליטציה- קטן עליהם. אחרי שזכו בחותמת כשרות, יצאו מפח הזבל שני המטונפים- גולדפרב ושגב – והצביעו בעד הסכם אוסלו ב'. ערפאת נשם לרווחה..

כך הוקמה מפלגת המרכז

ב- 99, נסיכי הליכוד: רוני מילוא ודן מרידור, בעידוד סמוי של אהוד אולמרט, ערקו ממפלגת האם והקימו את מפלגת המרכז. כמוהם בני בגין (שלא השלים עם הסכם חברון). לפניהם דוד לוי, ומיד אחריהם איציק מרדכי. שני כוכבים מזרחיים, שחטפו סחרחורת מהמחמאות שהרעיפו עליהם עיתונאים שבשיחות סגורות בזו להם. מבחינת התקשורת היעד הושג- מטונפי הליכוד ערקו, ועזרו בסילוק נתניהו והמלכת ברק.

ב- 2003, למרות קריסת הסכם אוסלו (יולי 2000 / קמפ-דייוויד) התקשורת עבדה למען עמרם מצנע שהבטיח עקירת הישובים בגוש-קטיף בלי הסכם. הבוחרים העדיפו את שרון שהגדיר את התוכנית של מצנע "תבוסתנות". ציפי לבני אמרה על מציע התוכנית: "מצנע הוציא את עצמו מהקונצנזוס". תוצאות הבחירות הדהימו- בפעם הראשונה בהיסטוריה, הליכוד השיג מספר מנדטים כפול ממפלגת העבודה. דומה שאין מסר יותר חד וברור לקלישאה: "הבוחר אמר את דברו".

אלא ששרון ידע על מעלליו, הרבה לפני חוקרי המשטרה והעיתונאים. בהמלצת השלדים בארונו, הוא עשה פרסה אידיאולוגית, ושלף מפח הזבל את התוכנית שהבוחר השליך. מישהו כנראה לחש על אוזנו, שרק אם יבצע את שחשקה נפשם של שונאי המתנחלים- יחלץ עצמו מהרשעה וכליאה. אריאל שרון הוא מגה מטונף.

כדי לעקור את האלפים, שרון היה זקוק למטונפים נוספים מהימין. הראשון להתייצב- גם הוא בהמלצת השלדים בארונו- היה אהוד אולמרט. אחריו, מי שהייתה ילדה דחויה בשכונה צפונבונית, נצר למשפחת האצ"ל, ציפורה לבני. חיבוק מאלה שדחו אותה בילדותה, גרם לה להוריד את תחתוניה האידיאולוגיים.

יש עוד, אנחנו נזכיר את מי שסחב איתו טראומה בגין סיכול ממוקד שהתקשורת עשתה בו, היועץ המשפטי לממשלה לשעבר, המטונף עם הפה המטונף, רוני בראון. עקירת האלפים בוצעה, וכאלד משעל הריח ניצחון בבחירות.

שרון התפנה למימוש הפנטזיה הפוליטית של התקשורת: פיצול הליכוד! קדימה השמאלנית הוקמה בזכות מטונפים שגנבו מנדטים ממפלגת האם. אלוהים סגר חשבון עם המטונף הראשי(!!), החליף אותו המטונף אולמרט, שבעזרת התקשורת הגיע בבחירות (2006) ללשכת ראש הממשלה. קדנציה אחת הספיקה, כדי שמצביעי ישראל ישלחו את גנבי המנדטים לאופוזיציה. המציאות שוב החזירה את נתניהו ללשכת ראש הממשלה.

לפני שנבחר בשלישית, בכירי העדר עשו מאמץ שכמעט הצליח, לטנף את השר משה כחלון. כמו צרכני התקשורת, גם כחלון נחשף לסקרים שהניעו פרשנים לבשר על בואו של המשיח הבא. ברגע האחרון הצליח לחמוק מהתפקיד שייעדו לו בכירי העדר- פגיעה בליכוד! גם אריה דרעי- מטונף עם גיבנת פלילית היה בתוכניות שלהם. הם הצליחו לשלבו בצמרת ש"ס, אלא שתוצאות הבחירות, צמצמו עד מאוד את מרחב הטינוף שלו.

עכשיו זה התור של נפתלי בנט.

תוצאות הבחירות הפתיעו. הבית-היהודי בראשות נפתלי בנט הכפילה את כוחה ויותר, ומפלגת "יש-עתיד" בראשות יאיר לפיד הניבה 19 מנדטים יש מאין. למרות שהמרחק האידיאולוגי בין הבית-היהודי לליכוד יותר קטן מהמרחק מ"יש עתיד", נכרתה ברית פוליטית בין מנהיגי שתי המפלגות. הברית הזאת משרתת את האינטרס של התקשורת ששונאת את נתניהו והמתנחלים.

המסר של השניים ברור: מול נתניהו- אנחנו ביחד עם נוני מוזס! בפנים או בחוץ. אלא שהמציאות הפוליטית האמיתית מחייבת את בנט להתנהלות אחרת. רציונאלית! מרחב התמרון שלו מוגבל. האינטרס המרכזי של מצביעיו מתמקד בהתנחלויות, בעוד מצביעי יאיר לפיד רוצים "שוויון בנטל". עקירת התנחלויות בלתי הפיכה. השוויון בנטל- כמו שהמציאות הוכיחה- יכול להמתין לשעת כושר.

נוני מוזס ניקב את השלפוחית של בנט. מאז אנחנו רואים התנהלות שבלשון העם קרויה "השתן עלה לו לראש". לנפתלי בנט אני אומר: עוד לא מאוחר. תתנער מהחיבוק של התקשורת ותנחת על קרקע המציאות. היית באולימפוס, חווית את החוויה, למזלך- עוד לא גרמת נזק. להזכירך- כל מטונפי הימין היו בטוחים שהם עושים את הדבר הנכון בטרם התפוגגו…
למענך נפתלי, הלכתי לארכיון, ושלפתי כמה קטעים שאולי יעזרו לך להתפכח…

לפניך עשרה סרטונים!-

א)- בסרטון הראשון- כמה מילים על סוחר הסמים גונן שגנב את המנדט מהימין וערק לשמאל כדי לעזור לרבין להעביר את אוסלו ב'…
ב)- בסרטון השני- שותפו של שגב לגניבת המנדטים, אלכס גולדפרב, מסביר את גניבת המנדט והעריקה לשמאל ברצונו בשלום (שודר ביום ההצבעה על אוסלו ב'- 5.10.95)…
ג)- בסרטון השלישי- שר הביטחון בממשלת נתניהו הראשונה, איציק מרדכי– החליט לשרוך את הבית, למרות שהיה אהוב בליכוד.
ד)- בסרטון הרביעי- דן מרידור, שבוע לפני הבחירות ב- 2006, מביע תמיכה בקדימה, ומשווק את אולמרט כמנהיג ראוי, ישר, ושקול. יותר מאוחר ועדת וינוגרד קבעה שהאיש המושחת שזמם לעקור עוד התנחלויות- גם פזיז.
ה)- בסרטונים חמש-שבע)אולמרט השקרן נוזף בברק שהתחייב לפני הבחירות לא לחלק את ירושלים, ואחרי הבחירות הציע לערפאת את חלוקתה. בדיוק מה שעשה אח"כ…
ח)- בסרטון השמיני- רוני בראון מעל הדוכן מודה שהליכוד במשאל המתפקדים נתן סירוב מוחץ לשרון לבצע את ההינתקות… יותר מאוחר תמך בהתלהבות…
ט)- בסרטון התשיעי-עשירי)- אריאל שרון מלגלג על נתניהו שהזהיר שההינתקות תעלה את החמאס- מה שקרה, ובמח נחושה שיקר כשהתחייב לא לפצל את הליכוד, לא להקים מפלגה חדשה, ולהתמודד שוב בראש הליכוד… שקרן, שקרן, שקרן…

תגובה אחת לפוסט "דרושים מטונפים מהימין- פרויקט מיוחד"

  • עמי שחר:

    נרי חבר יקר שלי
    תומך וסומך על מאמרך כאן בשתי ידיים לבד מדברי הסרה לנפתלי בנט.
    אמנם, היתה לו "מעידה אחת" ולכלבלב שלו איילת שקד כשפעלו להפקת חוק מתועב ומצחין כנגד עיתון אחד שאינו מזמר במקהללת השמאל – "ישראל היום", אך אני סבור כי בנט מנווט ומתקן שגיאות כל הזמן במים עכורים וסוערים אלה שנתניהו ממשיך לעשות את צרכיו בהם

    לכן, אזהרה לו שלא להיסחף בזרם זה הינה במקומה וגם עליה אני סומך ידי, אך לא להלעזה עליו

    ערב נהדר לך יקירי הלוחם המתמיד
    עמי

כתיבת תגובה

*