תקשורת (שר)מוטה
בדמוקרטיה בריאה התקשורת חופשית. בדיקטטורה, התקשורת מגויסת. בדמוקרטיה הישראלית, התקשורת לא מגויסת ולא חופשית- מתמסרת. נותנת את עצמה, עם כל הקונוטציה של המילה "נותנת". בקיצור, תקשורת (שר)מוטה. לכתבה המלאה...
פברואר 2013
א ב ג ד ה ו ש
« ינו   מרץ »
 12
3456789
10111213141516
17181920212223
2425262728  

הווידוי שלא תשמעו מפואד

הווידוי שלא תשמעו מפואד

מישנה: במסגרת הסכם שעשיתי עם מצפוני, אני מתכוון לדווח בקול על תחושתי האמיתית- בטרם אסכם את פעילותי הציבורית. אחרי שאכה על חטא ואבקש סליחה- כך סיכמנו מצפוני ואני- הוא כבר לא יציק לי ולא ידיר שינה מעיניי…
*************************************8
בוקר אחד אני מתעורר ופתאום- אני זקן חברי הכנסת… מי היה מאמין. העובדה הזאת מחזקת את הקלישאה השחוקה שלא תמיד אלה שאומרים אותה מבינים אותה לעומקה- איך שהזמן טס…

חברים יקרים.
בניגוד למה שאתם מצפים ממני, אני לא מתכוון לנאום אלא להתוודות… להכות על חטא. ניסיתי במשך השנים להתעלם מטעויות שהייתי שותף להן ושהרסו חיים לאנשים. אלא שבתקופה האחרונה, מצפוני מתעלל בי. פעם חשבתי שלהיות אדם עם מצפון זה יתרון- היום אני מבין שמצפון לפוליטיקאים, במיוחד אם הם הרסו את חייהם של אזרחים רבים, עלול להתברר כמשקולת כבדה.

במסגרת הסכם שעשיתי עם מצפוני, אני מתכוון לדווח בקול על תחושתי האמיתית- בטרם אסכם את פעילותי הציבורית. אחרי שאכה על חטא ואבקש סליחה- כך סיכמנו מצפוני ואני- הוא כבר לא יציק לי ולא ידיר שינה מעיניי.

ובכן, חברים יקרים. אני חש חובה עמוקה לבקש סליחה מ-1400 משפחות שכולות בגין חלקי בהסכם אוסלו. בנוסף, עליי החובה לבקש סליחה מחמשת אלפים נכים- תוצאה של הסכם זה… אני זוכר את העימות שהיה לי בטלביזיה עם חברי הטוב, רפול ז"ל. באותו ויכוח הטחתי בפניו ש- "הסכם אוסלו הוא מלאכת מחשבת". זה היה בזמן שהיינו עסוקים בטירוף, כדי לגייס תמיכה לאותו הסכם אומלל שגבה מחיר דמים כבד, וסיבך את החיים לכל כך הרבה אנשים…

בנוסף, אני מבקש סליחה גם מ-8000 היהודים שנעקרו באכזריות שאין דומה לה מגוש-קטיף וצפון השומרון. כמו בוויכוח בין מתנגדי אוסלו לתומכים- גם כאן, פעלתי רבות כדי לעזור בגיוס תמיכה לפשע הזה. ההינתקות הייתה פשע, כן פשע!- כלפי אותם עקורים, במיוחד כשחושבים על זה, שהם ניצחו בבחירות.

ראיתי שהתקשורת מאוד רוצה בעקירתם, וידעתי, שהיא לא תחשוף את התנגדותי בעבר לעקירה בלי הסכם. התנגדתי ושיניתי את דעתי ללא סיבה טובה. אני זוכר שבעימות טלביזיוני עם עמרם מצנע אמרתי "נסיגה חד-צדדית?- זה מה שערפאת רוצה". התכוונתי לומר שאם זה מה שהאויב רוצה- עלינו לנהוג אחרת.

אח"כ הגיעו הבחירות, ומצנע קיבל בדיוק חצי ממה שקיבל שרון שהתנגד לתוכנית. אחרי ששרון עשה פרסה אידיאולוגית והחליט בכל זאת לאמץ את אותה התוכנית שהתנגדתי לה, החלטתי שגם אני מתעלם ממה שאמרתי קודם- ותמכתי בתוכנית. לא חששתי שהתקשורת תחשוף את התנגדותי ותרסק את אמינותי, מפני שבדרך-כלל היא מרסקת את האמינות של מתנגדיה- לא של אלה שעושים כרצונה.
לסיום חברים יקרים. אני שוב מבקש סליחה מאותם אזרחים ששילמו ועוד ישלמו מחיר כבד על הסכמי אוסלו לעקירת הישובים בגוש-קטיף וצפון השומרון. אני יודע שאין בכוחה של הסליחה לספק מזור למכאובם, אבל הייתי רוצה שבספרי ההיסטוריה יהיה כתוב שביקשתי סליחה כנה מעומק ליבי. ואם יש בין מאזיניי כאלה שהיו רוצים שאבקש את סליחתם באופן אישי- אשמח להגיע אליהם הביתה…

כתיבת תגובה

*