אולמרט מאשים את נתניהו בקיפאון המדיני. אותן טענות בדיוק, הטיח בפרצופו הסופר גרוסמן, בהבדל אחד: גרוסמן דיבר מדם ליבו, ואולמרט תוקף מתוך אינטרס…
הלכתי לארכיון..
***********************
למרות שלא שאלתי אותו אני בטוח שאחד הרגעים הקשים והמביכים בקדנציה של אולמרט כראש ממשלה- והיו רבים!- היה הרגע שבו הסופר דויד גרוסמן סירב ללחוץ את ידו בטקס חלוקת פרס א.מ.ת.

למי ששכח:
בנובמבר 2008, הסופר גרוסמן עלה לבמה לקבל את הפרס מידי ראש הממשלה אולמרט, ומול המצלמות "התעלם" מהיד המושטת והמשיך הלאה. זה היה רגע קשה, בעיקר משום שאולמרט חסר הבושה- עשה הכול ועוד קצת, כדי לזכות בפירורי הערכה של אלה המוגדרים "אנשי הרוח" מהשמאל. החריגה מכללי הטקס העידה על עוצמת התיעוב והכעס שחש מקבל הפרס כלפי ראש הממשלה.

לא בגלל שכשל במלחמת לבנון השנייה, סירב גרוסמן ללחוץ את ידו של אולמרט- זה יכול לקרות לכל מנהיג- אלא מפני שראה בו את מה שאולמרט רואה בנתניהו: סרבן שלום. שנתיים קודם- בנובמבר 2006- בטקס הזיכרון ליצחק רבין, נשא גרוסמן נאום תוכחה שכוון נגד (ציטוט) "המנהיגות החלולה" שלא עושה די למען השלום.

הטענות הכבדות שהשמיע גרוסמן נגד מנהיגותו החלולה של אולמרט יצאו מדם ליבו. הוא האמין- גם אם טעה- בכל מילה שאמר. בדיוק ההיפך ממקור הטענות הדומות של אולמרט נגד נתניהו. אולמרט יכול להגיד לגרוסמן: מה אתה רוצה מחיי- אין הסכם עם הפלסטינים באשמת אבו-מאזן. ניסיתי, כל העולם ראה. הלכתי הכי רחוק- והוא התחמק.

העובדות אכן מוכיחות שזאת האמת. אלא שהאמת הזאת עוצמתית ככתב הגנה מול גרוסמן, ובעייתית מול נתניהו. מה עושים? משקרים. לאולמרט אין בעיה לשקר. היכולת הוירטואוזית שלו לדלג בין האמת, השקר, והאינטרס, יצא שמעה למרחוק. הלכתי לארכיון…

לפניכם שישה סרטונים (יש עוד!)

א)- בסרטון הראשון- גרוסמן נואם מול אלפים: המנהיגות שלנו חלולה!
ב)- בסרטון השני- גרוסמן מאשים את אולמרט שאינו יוזם…
ג)- בסרטון השלישי- גרוסמן דורש מאולמרט לקום ולעשות מעשה…
ד)- בסרטון הרביעי- גרוסמן דורש מאולמרט לפחות לנסות כי אין ברירה.
ה)- בסרטון החמישי- אולמרט מתחנן לאבו-מאזן…
ו)- בסרטון השישי- אולמרט מסכם: אין שלום באשמת אבו-מאזן.

שורה תחתונה-

אולמרט נוכל חצוף חסר מעצורים, וחסר בושה. אילו היה אדם ערכי, אזרחי ישראל היו שומעים אותו אומר לציפי לבני ושאול מופז: הטענות שלכם נגד נתניהו אינן הוגנות. שלושתנו היינו שם. לעולם לא אשכח את הכאב וחוסר האונים שלי מול הטענות הלא צודקות של הסופר גרוסמן. אז, הוא האשים אותי/ אותנו, כאילו אנחנו סרבני שלום, בעוד האמת הפוכה… כולכם ראיתם כמה רציתי. היושר, הצדק והאמת- מצווים אותי להגן על נתניהו. רוצים לתקוף אותו? יש נושאים אחרים. סרבן שלום הוא לא… שופופו…

……………………………………………………………………………………………………….