עכשיו התקשורת לוחצת על נתניהו להסכים לעימות טלביזיוני עם המתמודדים האחרים.
האם מדובר בעמדה עקרונית? לא! הלכתי לארכיון…
***********************
למחוק את החיוך- אני רציני!! כן, אני עומד מאחורי הכותרת! התקשורת אשמה שאין עימות טלביזיוני בין המועמדים לראשות הממשלה. ולפני שאני ממשיך, הערה חשובה: עקרונית- אני חושב שבדמוקרטיה, עימות בין מועמדים המבקשים להנהיג את הציבור- חשוב ברמה קריטית. מגיע לנו האזרחים (להלן בעלי הבית!) להתרשם ולקבל תשובות על שאלות שמטרידות אותנו, ממי שאמורים לנהל ולהשפיע על חיינו.

בעיה!-

לתקשורת אין עמדה עקרונית. רוצה לומר- גם בנושא הזה, לא האינטרס הציבורי מדריך אותם. אם העימות משרת את האג'נדה הפרסונאלית של בכירי העדר- הם יתמכו וילחצו על עימות. אם לא- אז למועמד המועדף, יש רשות לחמוק מעימות. המסקנה- התקשורת לא רואה בעימות שירות לאזרחים, אלא הצגה שאולי ניתן להוציא ממנה "משהו", בעזרתו אפשר לפגוע במתמודד השנוא. איך אני יודע? כי זה בדיוק מה שקרה בעימות האחרון.

תזכורת!-

בבחירות 99, התמודדו על ראשות הממשלה (בחירות אישיות) שלושה. אחד שנוא (נתניהו), אחד מועדף (אהוד ברק), ושלישי- על פי התסריט של התקשורת- אמור לעזור למועמד המועדף (איציק מרדכי).

בהמלצת יועצי התקשורת- אהוד ברק (להלן המועמד המועדף) חמק מעימות. המועמד השלישי "נתן" הצגה, שעזרה לתקשורת "לשלוף" ציטוט חסר חשיבות, כדי לפגוע בנתניהו. שום קשר לאינטרס הציבורי.

למחרת העימות, פרשני כל הערוצים- אבוי לבושה!- הכריזו בנחרצות: ניצח, מי שלא הופיע! מנקודת מבט אובייקטיבית, מי שלא מופיע לעימות חובה להגדיר כפחדן. במקרה של אהוד ברח, היה צריך להוסיף על המילה "פחדן", גם את התואר "שקרן", ולשדר את ההתחייבות שנתן להתייצב לעימות. במקום זה הפחדן השקרן זכה למחמאות.

ואיציק מרדכי?

בפרפראזה לאימרה ידועה של אלוף אגרוף, התקשורת דיווחה לצרכניה שהוא "רקד כמו פרפר ועקץ כדבורה". אין בישראל מי שלא זוכר את המילים: "ביבי, תסתכל לי בעיניים". ולמה זוכרים? מפני שעם המשפט הזה טחנו לנו ת'מוח מיליון פעם. התקשורת מעלה בשליחותה. היא הייתה חייבת, חייבת, חייבת לשים את הדגש על אמירה אחרת מתוך העימות: "אני מתחייב לרוץ עד הסוף"! לא רק שהתעלמה מהפרת ההתחייבות- היא לחצה. סליחה, מעכה אותו לפרוש, עד שקרס.

להתייחסות הלא עקרונית של התקשורת יש תוצאה אחת- כל מתמודד שעימות לא משרת את האינטרס שלו- פטור! זאת הסיבה שאחרי ההתחמקות של ברק, שרון חמק מעימות עם עמרם מצנע ב-2003, ואולמרט חמק מעימות עם נתניהו ב- 2006.

לפני שאנחנו שומעים מהתקשורת דרישה לעימות, אנחנו דורשים לראות את בכירי העדר מכים על חטא, ומתנצלים בפני האזרחים על תרומתם המכרעת להפיכת העימות הטלביזיוני להצגה לא מחייבת… צבועים בכר אמרנו??.

עכשיו ההוכחות.

לפניכם ארבעה סרטונים.
א)- בסרטון הראשון, ראש הממשלה נתניהו מזמין את אהוד ברק לסדרת עימות.
ב)- בסרטון השני אהוד ברח נעתר להזמנה. (בהגיע זמן העימות- חמק!).
ג)- בסרטון השלישי איציק מרדכי מתחייב לציבור: אתמודד עד הסוף!
ד)- בסרטון הרביעי מרדכי מאשים את התקשורת בהסרת מועמדותו.
שופופו…