ארכיונרי

זה נחום ברנע שאמר לפני כתבי האישום: אולמרט גמר בגלל שאיבד את אמון הציבור. באותו ראיון הוא אמר: את ביבי רדפו על שטויות. היום, אחרי ההרשעה, העיתון שלו שר "הוא זכאי", וממשיך לרדוף את נתניהו. הלכתי לארכיון…
********************
נחום ברנע, מוטרד ממצב התקשורת בישראל. תחת הכותרת "ביקור הגבר הזקן", הוא כתב: "כאשר מוסדות עיתונאים ותיקים, עתירי הישגים, כמו "מעריב", ו"הארץ", ומוסד צעיר יותר, כמו ערוץ 10, מפרפרים בין חיים למוות, הבעיה צריכה להטריד את החברה הישראלית כולה. המשבר שאליו נקלעו הגופים האלה, לא נולד מהחינמון- אבל החינמון החמיר אותו בהרבה" (ידיעות-אחרונות / 11.9.12).

בפסקה אחרת כתב: "איפה כולם. איפה הרגולטורים שתפקידם למנוע השתלטות על שוק באמצעות היצף, איפה חברי הכנסת שרואים איך כלי תקשורת שמשרת אדם אחד- מסרס את השיח הציבורי, ובקושי פוצים פה". גדול, ברנע, גדול. למרות הפאניקה, הוא מצליח לשמור על איכות הניסוח.

תמימים עלולים לחשוב שברנע באמת מוטרד מפרפורי הגסיסה של ערוצי התקשורת האחרים, ולא היא. כשמיקי רוזנטל אמר על מעסיקו ש- (ציטוט): "האינטרס הציבורי מעניין את התחת של נוני מוזס" (ענת קם / וואלה / 30.11.09), הוא התכוון להגיד שגם ברנע לא ממש מוטרד מהאינטרס הציבורי.

נוני מוזס רוצה שני דברים שיש ביניהם קשר: לשמור על העוצמה הכלכלית (שפחתה) של ידיעות-אחרונות, ולהמשיך לבחוש בפוליטיקה, שזה בעיקר- אבל לא רק- להמשיך לרדוף את נתניהו, ולהכשיר שרצים פליליים כמו חיים רמון ואהוד אולמרט. עיתונים אחרים גוססים? פנטזיית הילדות של מוזס עדיין מבעבעת: להזיל דמעות תנין בלוויה של מעריב.

אם ישראל-היום הוא כלי תקשורת שמשרת אדם אחד, הרי שידיעות-אחרונות הוא כלי תקשורת שרודף אדם אחד ומשרת את יריביו אפילו יחביאו באמתחתם הרשעה פלילית. תעשו את הניסיון שאני עשיתי: הצמידו לנחיריים את ישראל-יום ותיקחו סחיבה.לא קרה כלום. את אותו דבר תעשו עם ידיעות אחרונות- כמעט נחנקתי.

זה נחום ברנע שהודה בראיון: "ידיעות-אחרונות היה הרבה יותר קשוב לאולמרט מכל עיתון אחר, זה מאה אחוז נכון. היה בנושא הזה קו, אני מניח שיש יחס מסוים של נוני מוזס לאהוד אולמרט" (העין-השביעית" / 8.2.12). באותו ראיון אמר גם שהחיבוק של ישראל-היום את נתניהו, החריף את הטון כלפי נתניהו.

אותה תקשורת שהחביאה את ההרשעה הפלילית של אולמרט, וחגגה בהבלטה את הזיכויים השנויים במחלוקת, תקפה את הפרקליטות בגין פגיעה בדמוקרטיה. אלמלא כתבי האישום המיותרים, כך בכירי העדר- אולמרט היה ממשיך בכהונתו, ומי יודע, אולי היינו היום בעיצומו של תהליך שלום. זאת אותה תקשורת שלא שוכחת להזכיר לנו שהשלום נרצח בארבעה לנובמבר 95.

הלכתי לארכיון ושלפתי שני סרטונים מראיון שנתן נחום ברנע ללונדון וקירשנבאום (שודרו ביולי 2008). בסרטון הראשון ברנע אומר- אולמרט גמר בגלל שאיבד את אמון הציבור (פרטים ניתן לקרוא בדוח וינוגרד). בסרטון השני ברנע מודה- את נתניהו רדפו על שטויות… שופופו….