אחמדינג'אד רואה בתקשורת הישראלית, את מה שראה בה אולמרט בימים שהיה בימין: שמאלנית, רופסת, עלובה, מעוררת גיחוך, צבועה, מופקרת, ושונאת את נתניהו. הנאצי האיראני רואה בכל זה, מקור עידוד וסוג של קרן אור… הלכתי לארכיון…
***************************
היה זמן שאהוד אולמרט הסתכל על החיים, מהצד הימני של המפה הפוליטית. כנראה, בהמלצת השלדים בארונו, הוא ערק לטריבונה של השמאלנים. מי שמסתכל מצד ימין, רואה דברים שונים מאלה המסתכלים מצד שמאל.

אחרי הסכם אוסלו, החברה הישראלית סערה בנושא הכוונות האמיתיות של ערפאת. מצד שמאל, ראו בערפאת פרטנר שהחליט על שתי מדינות לשני עמים. כדי לתת חיזוק לדעתם, הדגישו את מלחמתו בארגוני הטרור. מצד ימין, ראו בערפאת רוצח נוכל שלא ויתר על חלום פלסטין הגדולה. כדי לתת חיזוק לדעתם, הזכירו את "תורת-השלבים".

אחרי שסילק מהשלטון את פרס והעלו את נתניהו (מאי 96)- הטרור הפלסטיני ביצע פיגוע התאבדות בקפה אפרופו בת"א (מרץ 97). באותו ערב, בתוכנית "פופוליטיקה", התכסחו ראש עיריית ירושלים דאז, אהוד אולמרט, עם מי שנתפס בעיניו כמייצג את התקשורת השמאלנית, העיתונאי אמנון דנקנר.

דנקנר האשים את אולמרט ונתניהו בפרובוקציה שמעודדת טרור (הבניה בהר-חומה), ואולמרט האשים את דנקנר וחבריו העיתונאים (הדנקנרים) כקבוצה שערפאת סומך עליה שתאשים בפיגועים- לא את הרוצחים, אלא את הממשלה והעומד בראשה. האשמה כבדה- על גבול הבגידה. אני מודה שיש רגעים שגם אני מרגיש כך…

היום זה אחמדינג'אד

ערפאת וכאלד משעל טיפחו את ארגוני הטרור, ודיברו על השמדת ישראל( בשלבים). חמינאי ואחמדינג'אד משקיעים מיליארדים בגרעין, ומדברים על מחיקת ישראל במכה. ערפאת ומשעל (ואחמד טיבי), כמו חמינאי ואחמדינג'אד רואים ביהודים גזלני אדמה- ומפנטזים על מחיקתה והשבת האדמה הגזולה לבעליה החוקיים (הפלסטינים). מנקודת מבטם- אין זה מוסרי לאפשר לגזלן האדמה ליהנות מפירות גזילתו.

אחמדינג'אד רואה בתקשורת הישראלית, את מה שראה בה ערפאת: שמאלנית, רופסת, עלובה, מעוררת גיחוך, צבועה, משווקת בקנאות את האשליות שהיא מייצרת, מפנטזת על שלום שלא יגיע- ושונאת את נתניהו והמתנחלים. הנאצי האיראני רואה בכל זה, מקור עידוד וסוג של קרן אור…

איראן גרעינית היא סכנה קיומית למדינת ישראל. אמרו את זה- שמעון פרס שלא רואה הבדל בין הכוונה של הצורר האיראני להיטלר (יש לי הקלטה גרועה / 26.9.02). אמרו את זה, מאיר דגן (כן, מאיר דגן), אריאל שרון ואהוד אולמרט.

יש גם מי שחוששים מתקיפת מתקני הגרעין האיראניים. מותר לחשוש. יש סיבות טובות לחשש. ולמרות האמור- הפצת החשש, מן הראוי שתכיל צניעות. מה שאנחנו רואים, קוראים ושומעים- זה חבורת רופסים שמורידים פקודות למקבלי ההחלטות בניסוח מניפולטיבי. רובם, לא נשאו על גבם- עשרה גרם אחריות.

לאלה צריך להגיד: העובדה שהרקורד שלכם עתיר טעויות, לא עושה אתכם צודקים. רוצים להחליט- כנסו לפוליטיקה…

תגובה אחת לפוסט "נתניהו והדנקנרים"