תקשורת (שר)מוטה
בדמוקרטיה בריאה התקשורת חופשית. בדיקטטורה, התקשורת מגויסת. בדמוקרטיה הישראלית, התקשורת לא מגויסת ולא חופשית- מתמסרת. נותנת את עצמה, עם כל הקונוטציה של המילה "נותנת". בקיצור, תקשורת (שר)מוטה. לכתבה המלאה...
יולי 2012
א ב ג ד ה ו ש
« יונ   אוג »
1234567
891011121314
15161718192021
22232425262728
293031  

חזון העצמות הבוערות

חזון העצמות הבוערות

במהלך הקמפיין לראשות הממשלה, אהוד ברק התחייב לגייס בחורי ישיבה. אחרי שנבחר- הקים את ועדת טל. התקשורת הכניסה את חזון השוויון בנטל- להקפאה. עד הקדנציה השנייה של נתניהו. עכשיו העצמות בוערות… הלכתי לארכיון…
********************
אתחיל מהסוף- תופעת ההשתמטות מחליאה בעיני. המרכיב הראשי בתופעה הוא חוסר צדק. חלוקה שווה בנטל גם צודקת, וגם צודקת, וגם צודקת. תופעת ההשתמטות קיימת בזכות עדר הצבועים ששולטים בתקשורת. יש מנהיג שחייב, ויש מנהיג שפטור. מסכנים הנושאים בנטל, ומסכן הציבור. הם לא מבינים את המניפולציה שעושים עליהם.

התקשורת מסתכלת על תופעת ההשתמטות מנקודת מבט פוליטית. אילו הייתה מסתכלת מנקודת מבט ערכית, מוסרית, ועקרונית- היא לא הייתה ממתינה לקדנציה השנייה של נתניהו, ולא מתמקדת רק בחרדים. המשתמטים החילונים לא פחות גרועים. איך קרה שעד היום העיוות המוסרי הזה לא תוקן?

למאבק בתופעת ההשתמטות היו שני שיאים. פלא:- שניהם בתקופת נתניהו. את השיא הראשון הנהיגו חברי תנועת "התעוררות" בועז נול, ואיתי בן-חורין בקדנציה הראשונה של ביבי. השנים חלפו, רוצחי האופי לא הצליחו לסלק את נתניהו מהפוליטיקה, ולמרות המאמץ- נתניהו שוב ראש ממשלה. ושוב גיוס חרדים (לא כולל ערבים) עומד בראש סדר היום הציבורי. ושוב מנהיגים את המאבק בועז נול ואיתי בן-חורין. איך זה?

השניים ידעו, שהפגנות נגד ברק לא יזכו לסיקור תקשורתי. ברק זה לא נתניהו. כשהכנסת קיימה דיון בחוק טל, יו"ר האופוזיציה דאז אריאל ש(ק)רון מחה נגד הפרת ההתחייבות של ברק. בשם הנופלים… כשהחליף את ברק, זכר הנופלים התפוגג. "אני לא רוצה לראות המוני חרדים בכלא", הסביר מעל הדוכן את הזיג-זג (23.7.02).

בקדנציה השנייה שלו, הייתה לש(ק)רון הזדמנות היסטורית: ליכוד עם 40 מנדטים, וקואליציה עם טומי לפיד ובלי חרדים. אמנון אברמוביץ זיהה הזדמנות אחרת- גם היא היסטורית: מנהיג שפוחד מכתב אישום. העסקה ברורה- עקירה בתמורה למקלט בקופסת אתרוגים. ומה עם ההתחייבות לגיוס חרדים? התקשורת החליטה להשאיר בהקפאה…

אחריו אולמרט. עם שני בנים משתמטים, אולמרט פחד לגעת בזה. במאי 2006, ח"כ רן כהן הגיש עתירה לבג"צ. התוצאה- פסק זמן לשנה אחת בלבד. ציפי לבני ושאול מופז חשו שהאי שוויון בנטל בקדנציה של שרון ו/או אולמרט- לא ממש מפשיר את העצמות הקפואות. פתאום עכשיו- דווקא בקדנציה של נתניהו הן בוערות. חזון העצמות הבוערות מתממש לנגד עינינו.

הלכתי לארכיון, ושלפתי שלושה קטעים. בסרטון הראשון, גלעד שר מתחייב בשם ברק לגייס חרדים ("כי אצלו זה עיקרון"!). בסרטון השני, שרון כראש ממשלה מסביר מדוע זיגזג: "איננו רוצה לראות המוני חרדים בכלא". בסרטון השלישי אנחנו רואים שתי הפגנות. האחת של מר"צ- שתמכה בחוק כשהייתה בקואליציה שלברק עם ש"ס, והשנייה של שינוי בראשות טומי לפיד- שעת כיהן בממשלת שרון השנייה כשר משפטים- חוק טל לא ממש הטריד אותו. המסקנה מבצבצת מעצמה: השותפות של נתניהו עם החרדים- זה כל הסיפור… חבל… שופופו…

תגובה אחת לפוסט "חזון העצמות הבוערות"

כתיבת תגובה

*