תקשורת (שר)מוטה
בדמוקרטיה בריאה התקשורת חופשית. בדיקטטורה, התקשורת מגויסת. בדמוקרטיה הישראלית, התקשורת לא מגויסת ולא חופשית- מתמסרת. נותנת את עצמה, עם כל הקונוטציה של המילה "נותנת". בקיצור, תקשורת (שר)מוטה. לכתבה המלאה...
יולי 2012
א ב ג ד ה ו ש
« יונ   אוג »
1234567
891011121314
15161718192021
22232425262728
293031  

עוד פעם הצבוע הזה

עוד פעם הצבוע הזה

יוסי שריד חושב שלאיציק שמולי אסור לקחת תרומה כדי לבנות משהו למען הסטודנטים בלוד, אבל לו, לשריד, לא הייתה שום בעיה לקבל חורבן, ממי שהוא עצמו הגדיר כ"ראש משפחת פשע"… הלכתי לארכיון…
******************
אני לא מצליח לפצח את הקוד הגנטי שמאפשר לצבועים את היכולת לא להיגעל מעצמם. רובם שמאלנים, יוסי שריד הוא מהבכירים שבהם. תחת הכותרת "וינוגרד ושמולי- שתי אכזבות" (הארץ / 6.7.12), הוא מותח ביקורת קשה על יו"ר התאחדות הסטודנטים, איציק שמולי, רק משום שלקח תרומה מהטייקון נוחי דנקנר.

"אומנם המטרה רצויה- להקים קהילת סטודנטים בלוד"- כותב שריד, "אך האמצעים פסולים. התרומה היא אם כל חטאת… לא תוכל עוד לדרוש צדק חברתי, כשאבירי האי- צדק עומדים מאחוריך"… מה ששריד רוצה לומר, שאין לקבל מתת ממי שדבק בו רבב.
קראתי, ומיד קפץ לי סיפור ההינתקות…

שריד חושב שלאיציק שמולי אסור לקחת תרומה כדי לבנות משהו למען הסטודנטים בלוד, אבל לו, לשריד, לא הייתה שום בעיה לקבל חורבן, ממי שהוא עצמו הגדיר כ"ראש משפחת פשע"- "ושייתבע אותי", התגרה בשרון. תביעה לא הגיעה, כנראה בהמלצת ויסגלס. בהזדמנות אחרת הודה, שגם אם זאב רוזנשטיין היה מציע לו את עקירת האלפים- הוא היה לוקח. גם צבוע, וגם טיפש.

אילו לא היה צבוע, טיפש, ושונא- עקירת האלפים ותוצאותיה, היו גורמות לו לחשבון נפש נוקב, שלאחריו, הוא היה מרגיש רע עם עצמו ומצפונו. (שוב) מסתבר שהצביעות היא חומר החיסון הטוב ביותר נגד מועקות…

תגובה אחת לפוסט "עוד פעם הצבוע הזה"

כתיבת תגובה

*