תקשורת (שר)מוטה
בדמוקרטיה בריאה התקשורת חופשית. בדיקטטורה, התקשורת מגויסת. בדמוקרטיה הישראלית, התקשורת לא מגויסת ולא חופשית- מתמסרת. נותנת את עצמה, עם כל הקונוטציה של המילה "נותנת". בקיצור, תקשורת (שר)מוטה. לכתבה המלאה...
אפריל 2012
א ב ג ד ה ו ש
« מרץ   מאי »
1234567
891011121314
15161718192021
22232425262728
2930  

הטעות של שונאי המתנחלים

הטעות של שונאי המתנחלים

מישנה: תאוות העקירה של השמאל, יש לה מקור: שנאת מתנחלים. אם זה לא ניתן לביצוע בעזרת הקלפי- יש את בג"צ. הבעיה היא שעל פי שחקנים אחרים בזירה- אלה שמדברים ערבית- השמאל כולו גר בהתנחלויות.
*******************
יש לאריאל שרון הרבה מעריצים. כולם קורבנות של תקשורת מניפולטיבית. נניח שמישהו יגיד בטלביזיה ששרון התברר כאדם אכזר, רודן מושחת, בלתי מוסרי, שלא עוצר באדום, ובז לכללי המשחק הדמוקרטי…. האם מישהו מהמעריצים שלו יכול להגיד שזה לא נכון?

שרון שהתחייב פומבית לכבד את תוצאות משאל המתפקדים (…"ואני בראשם") הגדיר בעצמו את השלכת תוצאות המשאל לפח- כמעשה בלתי מוסרי. איך יכול להיות שמעצבי דעת הקהל- ששנאו אותו בעבר- השקיעו כל כך הרבה כדי להפוך אותו ל"סבא חביב" שנערץ ע"י המונים?

הינה לכם התשובה-

אריאל שרון מימש שתי פנטזיות אידיאולוגיות- מדינית ופוליטית- של מעצבי דעת הקהל: הוא עקר אלפי מתנחלים, וריסק את הליכוד. אף אחד, חוץ משרון לא היה מסוגל לנבזות כזאת. ומי שגרם לשמאלנים לראות בעודם בחיים במימוש שתי הפנטזיות האלה- מגיע לו שנהפוך אותו מתפוח רקוב ומסריח, לאתרוג יקר. תזת האתרוג היא חרפה היסטורית לתקשורת הישראלית.

הטעות של השונאים-

מה שמעניין באמת את שונאי המתנחלים זה עקירת ההתנחלויות המוגדרות חוקיות. היה זמן שהם הסבירו את הרציונאל מאחורי תאוות העקירה בתמורה שנקבל: שלום! "שטחים תמורת שלום"- זוכרים? הם שכחו! אבל את תאוות העקירה הם לא שכחו. התנחלויות לא ניתן לעקור, אלא רק לאחר ניצחון השמאל בקלפי. מאחר וזה לא נראה באופק, אז הולכים לבג"צ ועותרים נגד מאחזים. יש להם טעות…

הם החליטו שבמזה"ת, רק הם מוסמכים לתת הגדרות. וזה טעות! מבחינתם, כל הגדרה הסותרת את מה שהחליטו- בטלה ומבוטלת. בחברה הישראלית הם נעזרים בתקשורת כדי לבטל את ההגדרות של זאב אלקין ודומיו. אלא שהניצחון הזה, לא עושה שום רושם על שחקנים נוספים בזירה: אחמדינג'אד, נסראלל'ה ואסמעיל הנייה.

הכיבוש, על פי הגדרתם של אלה, הוא לא אותו כיבוש של השמאל. יש להם מחלוקת על ההגדרה "התנחלויות". מבחינתם, רעננה, עפולה, חיפה ועין הוד כולן התנחלויות. ח"כ ג'מאל זחאלקה הגדיר את רמת-אביב כאדמה גזולה. הפלסטינים המתונים לא מסכימים להגדרה "מדינה יהודית". במאמר שפרסם סאיב עריקאת, הוא דיבר על שובם של שבעה מיליון פליטים. בלי זה- לא יהיה שלום.

השמאל גם לא מבין את ערביי ישראל. רבים מהם (לא כולם!) זוכרים לדיראון עולם את מה שהם מכנים "הגירוש של 48". באותו יום שביילין, שריד, שטרנהל ושולמית אלוני חוגגים עצמאות- אלה מניפים דגלים שחורים. הם זוכרים עוד כמה אירועים שהשלטון השמאלני של בן-גוריון עולל להם.

אחמד טיבי באחת מפליטות הפה שלו אמר שהשמאל פגע בערבים יותר מהימין. את הילדים הם מחנכים על אתוס הנאכבה. "המפתח" תכליתו אחת- אסור לוותר על השיבה למקומות ולבתים מהם גורשנו. לא תמצאו בין ערביי ישראל מי שוויתר על זכות-השיבה. את השמאל כל זה לא מעניין. הם רוצים עקירת מתנחלים.

לסופר איל מגד היה הסבר לתאוות העקירה (הוא אמר "טירוף") של יישובי גוש-קטיף וצפון השומרון. מגד העיד על עצמו שדעתו גובשה בעזרת שיחות עם חבריו הערבים. "השמאל רואה במתנחלים השעיר לעזאזל", כך מגד, "על חטאי השמאל מ- 48".

החוקרת פרופסור דליה מור פרסמה מחקר על שנאה בחברה הישראלית, ואת השורה התחתונה אמרה לדן מרגלית: "השמאל שונא מתנחלים יותר מאשר הוא שונא פלסטינים". בעיני השמאל, "המתנחלים ניצבים כחיץ בינינו לבין השלום". זה עצוב ומדאיג בעיקר בגלל שביום המבחן, והוא יבוא- המתנחלים יהיו הראשונים להגן על אחיהם מהשמאל, מפני אותם ערבים שרואים ב"מפתח" את חלום פלסטין הגדולה…

תגובה אחת לפוסט "הטעות של שונאי המתנחלים"

כתיבת תגובה

*