תקשורת (שר)מוטה
בדמוקרטיה בריאה התקשורת חופשית. בדיקטטורה, התקשורת מגויסת. בדמוקרטיה הישראלית, התקשורת לא מגויסת ולא חופשית- מתמסרת. נותנת את עצמה, עם כל הקונוטציה של המילה "נותנת". בקיצור, תקשורת (שר)מוטה. לכתבה המלאה...
פברואר 2012
א ב ג ד ה ו ש
« ינו   מרץ »
 1234
567891011
12131415161718
19202122232425
26272829  

זיכרון שמאלני- יש דבר כזה

זיכרון שמאלני- יש דבר כזה

מישנה: פרופסור יחיעם וייץ, מאשים בתופעת ההשתמטות את מנחם בגין ובנימין נתניהו. כדרכם של שמאלנים, האמת היחידה שמעניינת את הפרופסור היא זאת הרשומה על פתק מאחורי פרגוד הקלפי. ואם אמת אחרת נכנסת לו לפריים, הוא דורש ממנה לשרת את אותה אמת הרשומה בפתק… הלכתי לארכיון…
***************
בסוף, מתחת המאמר היה כתוב: "פרופסור יחיעם וייץ, החוג להיסטוריה באוניברסיטת חיפה". גם פרופסור וגם היסטוריון. מאחד כזה ניתן היה לצפות שיכתוב שורות אמת. תחת הכותרת, "השתמטות החרדים: בגין שחרר, נתניהו פחד" (ynet 23.2.12), מגולל הפרופסור להיסטוריה את השתלשלות התופעה שבעיני, הכי מחליאה בחברה הישראלית: ההשתמטות.

כמו רוב השמאלנים, הוא ממקד את חיציו האדומים לחרדים, מה שמחשיד אותו באופן מיידי, בתרגום זדוני של מציאות מגוונת. רק החרדים לא "עושים צבא"? שמעון פרס חרדי? זאת לא דליה איציק שהשתמטה משירות צבאי בתירוץ שהיא "דתייה"?

ואם לא הבנתם עם מי יש לכם עסק- הכותרת שכתב, מלשינה על מזימתו: הפרופסור וייץ רוצה שתכיילו את זעמכם לשניים: מנחם בגין ובנימין נתניהו אותו הוא מאשים בפחדנות. את חלקם של מנהיגי המחנה ממנו יצא בתופעת ההשתמטות, הוא מקטין או מתעלם. הוא מזכיר לנו שהראשון לפתוח את הדלת, להשתמטות חרדים היה בן-גוריון. תזכורת פרווה. בשם היושרה האינטלקטואלית, היה צריך להגדיר את פתיחת הדלת להשתמטות בצמד המילים: "החטא הקדמון". מכאן הכול התגלגל.

ההשתמטות משירות צבאי, לא ממש מקוממת את פרופסור וייץ. מה שמעניין אותו זה להאשים יריבים. ומה עם האמת? הוא, כמו רבים במחנהו, מכירים אמת אחת- זאת הרשומה על פתק מאחורי פרגוד הקלפי. ואם אמת אחרת נכנסת לו לפריים, הוא דורש ממנה לשרת את אותה אמת הרשומה בפתק.

ועדת טל הוקמה ב- 1999, הוא כתב. מדוע לא קראנו מההיסטוריון את העובדה הפשוטה: שהוועדה הוקמה ע"י אהוד ברק, שהפר התחיבות לבוחרים על "גיוס חובה לכווולם".
אחרי פרסום המלצות "ועדת טל" חשו מנהיגי המאבק בהשתמטות, מרומים. אהוד ברק שיקר לנו אמרו בועז נול ואיתי בן-חורין. שר המשפטים דאז, יוסי ביילין הסביר להם שגיוס חרדים יצליח אם יעשה בהדרגה. המציאות הוכיחה את ההיפך.

יו"ר האופוזיציה דאז, אריאל שרון, תקף בחמת זעם את ברק בגין המלצות ועדת טל. זה לא הפריע לו לאמץ והאריך את תקופת היישום. היה עסוק (בקדנציה הראשונה) במלחמה בטרור, ובריסוק הכלכלה. בקדנציה השנייה, תופעת ההשתמטות הייתה זניחה ביחס למימוש הפנטזיה האולטימטיבית של התקשורת- עקירת אלפי יהודים מבייתם.

אחריו אולמרט. גם הוא היה יכול לתקן את העוול, אלא שהיה עסוק בשתי מלחמות. בסיוטי הלילה שלו, הופיעו משפחות החטופים (שליט, רגב וגולדווסר), השופט וינוגרד, מני מזוז, והירשזון שאיים להלשין. הסיוטים והשלדים בארונו הדריכו אותו להאריך את תוקפו של דוח ועדת טל. וכל זה, מתחת החוטם הנשרי של ציפורה לבני.

כשמדובר בהשתמטות, אני מאשים את התקשורת. הייתה חייבת להוקיע באופן עקרוני את התופעה, ולייצר אווירת עוינות כלפי כל המשתמטים- בלי יוצא מהכלל- ערבים, חילוניים ובמיוחד אותם אומנים מפורסמים המשמשים מודל חיקוי. הבעיה מתחילה מהשיניים הסלקטיביות של כלבי השמירה, והיסטוריונים שרואים את המציאות במשקפיים אדומים.
הלכתי לארכיון ודליתי כמה קטעים רלוונטיים. שופופו./

תגובה אחת לפוסט "זיכרון שמאלני- יש דבר כזה"

כתיבת תגובה

*