ארכיונרי

מישנה: כדי לא לחוש בצריבתה של הכלימה, עלינו לנעול את נתיב המילוט של העשתונות. נברתי ומצאתי שני קטעים שיעזרו לכם להבין ולהפנים את המסר: איל ברקוביץ, ברגע של איבוד עשתונות. אח"כ מגיעה ההתנצלות. רשימת פלסף….
**********************
בכל אחד מאיתנו יש עשתונות. אנחנו מתוודעים על קיומן, רק כאשר אנחנו מאבדים אותן.
עד אז איננו חשים בהן- למרות שבזכותן אנחנו מתנהלים באופן מכובד. העשתונות מספקות לנו שירותי ג'.פי.אס. בתנאי אחד: שאיננו כועסים. וכדי שלא נחשוב שהן מגזימות- הן מרשות לכעוס, אבל שהכעס יהיה בווליום מוגבל.

כעס בווליום גבוה, מזניק את העשתונות אל החוטים במוח- הן עושות לנו קצר, מחבלות בברקסים, ונמלטות מהראש- עם ההגה. בלי ברקסים והגה, אנחנו מתנהגים באופן מביש. כשוך הסערה, עושים בקרת נזקים שסופה כלימה. כדי לא לחוש בצריבתה של הכלימה, עלינו לנעול את נתיב המילוט של העשתונות.

נברתי ומצאתי משהו שיעזור לכם להבין ולהפנים את המסר:- בקטע הראשון- איל ברקוביץ (מאי 96) ברגע של איבוד העשתונות. בקטע השני: העשתונות שבו לקודקוד, איל ברקוביץ מתנצל. שופופו…