"ראש יחידת טרור משפטי" לשעבר
מישנה: אם מחברים את הרקורד הבעייתי של דורית בייניש, לרקורד הבעייתי של עדנה ארבל- מקבלים בימ"ש עליון שהוא מפגע אקולוגי משפטי. טוב יעשו כלבי השמירה, אם יביטו על שופטי העליון, מהטריבונה של האזרחים. משם רואים את הכתמים… הלכתי לארכיון.
********************
שופטים כמו עבריינים, יודעים: אמירת אמת היא עיקרון לטיפשים. באותה דקה שיש התנגשות בין האמת לאינטרס- האמת נדרשת לשבת בשקט- לא להתערב! זאת הסיבה שתמיד, אבל תמיד, שופטי הבדימוס הכחישו בתוקף, את מה שמבקריהם טענו בתוקף- הכניסה לעליון מתבצעת בשיטת "חבר מביא חבר".
הם יכולים להכחיש עד מחר. אהרון ברק נעל את הדלת לעליון בפני פרופ' רות גביזון בגלל אג'נדה. שנייה אחרי זה, המסיכה נפלה מפרצופם של קשקשני האיכות. לא איכות, ולא נעליים. הקריטריון השולט: הלנו אתה אם לצרינו. על זה מוסיפים- מתוך אילוץ!- כמה "עלי תאנה", והרי לכם בימ"ש עליון עם אוריינטציה מוגדרת.
כמו שיש בכירי משפט שחשוב לחסום- יש אחרים שחשוב להילחם על כניסתם. הרקורד הבעייתי לא מהווה בעיה. האג'נדה חשובה. מוכרחים לשמור על הגחלת האימפריאליסטית. ההגנה ההיסטרית של זהבה גלאון וניצן הורביץ על ביהמ"ש העליון- יותר מאשר מעידה עליהם, מחזקת את הטענה על בימ"ש שמאלני.
מנקודת מבט אובייקטיבית- עדנה ארבל היא סוג של כתם על ביהמ"ש העליון. הרקורד שלה מנומר. יואב יצחק- בבחינת קול קורא במדבר- פרסם כמה דברים שבכל מדינה מתוקנת, דיים כדי לפסול אותה. המינוי שלה הושג בזכות מה שאנחנו מכנים קומבינה. שר המשפטים באותם ימי הקומבינה היה טומי לפיד.
זה אותו טומי לפיד, שביום הזיכוי של אולמרט מפרשת החשבוניות (29.9.97), הגדיר את פרקליטת המדינה עדנה ארבל (שימו לב) כ"ראש יחידת טרור משפטי". הוא גם נימק. חמש שנים אחרי- בכנס מחאה של פרקליטים ממורמרים, האשימה עו"ד פנינה שרצקי את ארבל, כמי שמקדמת את חבריה הקרובים (חדשות / 27.11.02). זה אומנם לא "חבר מביא חבר", אבל גם "חבר מקדם חבר", מריח לא טוב.
במועד אחר פורסם שמבקר המדינה כתב משהו על מאות אלפי שקלים שהגברת ארבל קיבלה שלא כדין. לא זוכר שקראתי או שמעתי שהחזירה. כמה שנים אחרי- מני מזוז האשים אותה כ"מסמנת מטרות", שזה בשפה עממית- "תופרת תיקים". אם מחברים את הרקורד הבעייתי של דורית בייניש, לרקורד הבעייתי של עדנה ארבל- מקבלים בימ"ש עליון שהוא מפגע אקולוגי משפטי. וזה, מבלי להתייחס לשופטים אחרים שגם איתם יש בעיה (בקרוב על המסך שלכם!).
תמיהה מציפה אותי כשאני קורא בעיתונים על (אלק) "בני-אור" שאסרו מלחמה על כל מי שמנסה לבצע שינויים. מותר לתקן מוסדות מקולקלים. הירידה הקבועה באמון הציבור בביהמ"ש העליון מוכיחה קלקול. יואילו נא דן מרגלית, דן מרידור ואחרים להסביר לנו "בני החושך" את פשר ההתעלמות שלהם מהסקרים.
בדמוקרטיה, בימ"ש עליון שאיבד את אמון הציבור- כמוהו כמי שכופה עצמו על האזרחים. ההתנפלות של דורית בייניש על נבחרי ציבור שוחרי תיקון, היא חציה של קו אדום. טוב יעשו כלבי השמירה, אם יביטו על שופטי העליון, מהטריבונה של האזרחים. משם רואים את הכתמים… הלכתי לארכיון…
נרי – היזהר, ההוכחות החותכות שיש לך לאמיתות דבריך, לא יעזרו לך, "הם" מסוגלים לכל וגם הוכיחו זאת. כמו שהזאב אמר לטלה – "די בשבילי גם העוון, שבי עוררת תיאבון"