תקשורת (שר)מוטה
בדמוקרטיה בריאה התקשורת חופשית. בדיקטטורה, התקשורת מגויסת. בדמוקרטיה הישראלית, התקשורת לא מגויסת ולא חופשית- מתמסרת. נותנת את עצמה, עם כל הקונוטציה של המילה "נותנת". בקיצור, תקשורת (שר)מוטה. לכתבה המלאה...
נובמבר 2011
א ב ג ד ה ו ש
« אוק   דצמ »
 12345
6789101112
13141516171819
20212223242526
27282930  

מי מפחד מנועם סולברג

מי מפחד מנועם סולברג

מישנה: אחרי שפסק נגד אילנה דיין בפרשת סרן ר', הוכרז השופט סולברג ע"י בכירי העדר- כ"אויב החופש העיתונאי". את הפרופסור אסא כשר הם לא היו מעיזים להגדיר כך, למרות שדעתו על מה שעוללה אילנה דיין לסרן ר' זהה לפסיקתו של סולברג.
הלכתי לארכיון…
******************
שרת המשפטים לשעבר ציפי לבני, מאוד רצתה להכניס את פרופסור רות גביזון לביהמ"ש העליון. אהרון ברק התעטש, לבני נמלטה למקלט, ודרכה של גביזון לעליון נחסמה. שר המשפטים בממשלת אולמרט, פרופסור דניאל פרידמן ניסה לשנות כמה דברים, והשקיע מאמץ יותר גדול מלבני. הנשיא לשעבר אהרון ברק הגדיר את פעילותו כ"צונאמי שמאיים על הדמוקרטיה" (הארץ / 11.4.08) השופט מישאל חשין היה יותר בהיר: "ביהמ"ש העליון הוא בייתי", כך אמר, "ומי שירים יד על בייתי, אני אגדע אותה". ההתבטאויות החריפות תכליתן העברת מסר: אסור לגעת בנו. אנחנו קדושים.

אלמלא נגעו בנו האזרחים, הדרישה לא לגעת בהם הייתה רק מוזרה. הם חצופים! מישהו צריך להזכיר להם, שבדומה לנבחרי העם בכנסת, ובממשלה- גם הם משרתי ציבור. מאחר ולא ניתן לסלקם עם פתק, מן הראוי שיהיו קצת יותר קשובים, וקצת פחות אדישים לירידת האמון בהם.

הקמפיין לחסימת השופט סולברג לעליון יש לו סיבה- שמירת מוקד הכוח הזה בידי השמאל. לא יעזרו הכחשות- ביהמ"ש העליון נבדק ונמצא כמוקד כוח פוליטי שמאלני.
לא צריכה להיות בעיה עם זה, אילו רוב האזרחים, ורוב חברי הכנסת, והממשלה- היו שמאלנים. במקרה כזה ניתן היה להסביר את השמאלניות (הזמנית) של העליון – כמוסד שיפוטי דמוקרטי שלא כופה את עצמו על האזרחים.

ובאשר לסולברג. אחד מעקרונות היסוד של הדמוקרטיה הוא "חופש העיתונות" (מי שרוצה להצחיק את נוני מוזס, שידבר איתו על "חופש עיתונות"). אחרי שפסק נגד אילנה דיין בפרשת סרן ר', הוכרז סולברג ע"י מוקד הכוח השני של השמאל- התקשורת- כ"אויב החופש העיתונאי", שזה בתרגום חופשי- אויב הדמוקרטיה.

את "מר אתיקה" הפרופסור אסא כשר הם לא היו מעיזים לכנות "אויב חופש העיתונות", למרות שדעתו על מה שעוללה אילנה דיין לסרן ר' זהה (בהבדלי ניסוח) לפסיקתו של סולברג. "תחקיר במירכאות כפולות", אמר כשר לחיים זיסוביץ, והוסיף, "אתה נבהל כשאתה רואה איך הכול בושל בצורה שהיא לא אתית בעליל" (תיק תקשורת / 25.5.06). פרופסור כשר למי שלא יודע- איננו דתי, לא מתנחל, ואפילו מחזיק בהשקפה שמאלנית.

נועם סולברג בעליון הוא סוג של תיקון. כל מי שחרד מירידת קרנו של ביהמ"ש העליון בעיני האזרחים, צריך לברך. ואם השמאל רוצה לשלוט על חיינו, יש לנו הצעה פשוטה: קודם תנצחו בבחירות, אח"כ תחוללו מולנו את ריקוד- "הבוחר אמר את דברו". בשונה ממכם, מול הכרעת הבוחר, אנחנו מרכינים ראשנו. עכשיו זה הזמן שלכם להרכין ראש מול הדמוקרטיה…

כתיבת תגובה

*