תקשורת (שר)מוטה
בדמוקרטיה בריאה התקשורת חופשית. בדיקטטורה, התקשורת מגויסת. בדמוקרטיה הישראלית, התקשורת לא מגויסת ולא חופשית- מתמסרת. נותנת את עצמה, עם כל הקונוטציה של המילה "נותנת". בקיצור, תקשורת (שר)מוטה. לכתבה המלאה...
אוקטובר 2011
א ב ג ד ה ו ש
 1
2345678
9101112131415
16171819202122
23242526272829
3031  

תגובה למאמר של יצחק זמיר

תגובה למאמר של יצחק זמיר

מישנה: כמו כל כותב, גם השופט זמיר מביא איתו אל המקלדת את הגיונו ותבונתו. ואלה כך אני מתרשם- לא משהו. בלי תחושת קטונתי אני אומר לכבודו: עדיף היה אילו היית מקדיש את זמנך הפנוי בשיפור אמון הציבור בביהמ"ש העליון, במקום שתתעסק ב…
*********************
כשפרופסור יצחק זמיר טורח ומפיץ את דעתו ו/או השקפתו בציבור, המסרים מכילים את הרקורד העשיר והמכובד שלו- מכאן, משקלם כבד. אין לי ספק שהמניע הראשי לשיגור דעותיו הוא אכפתיות. נבירה קלה בתוך האכפתיות תחשוף דאגה למדינה ולחברה.

תחת הכותרת "הבעיה האמיתית" (הארץ / 3.10.11) שרבט כבודו את הגיגיו החברתיים, מהם ניתן ללמוד משהו על (חוסר) הבנתו את "הבעיה האמיתית". הוא פותח בשאלה: מה המסר העיקרי בתנועת המחאה? והוא משיב: "הבעיה הבסיסית של החברה בישראל היא שיטת הממשל".

הייתי בטוח שהוא יסביר את הקושי של ראש הממשלה (כל ראש ממשלה) להנהיג מדינה כשמרחב התמרון שלו מצומצם ע"י מפלגות הקואליציה שיש להן אג'נדה אחרת. מר זמיר משך לכיוון אחר. "המחירים הגבוהים", הוא כתב, "הם תוצאה של שיטה שמעדיפה את אוצר המדינה על פני תושבי המדינה, שמתעלמת ממצוקות חברתיות, שמזלזלת בערכי השוויון והסולידאריות ולכן גם מוותרת על צדק חברתי". במילים פשוטות- הבעיה שלנו אזרחי ישראל, שהשלטון לא רוצה להיבחר!!! ולכן, ניבחרנו האטומים מתעלמים מ"מצוקות חברתיות, ומוותרים על צדק חברתי". האם הוא מדבר על הפוליטיקאים שאנחנו מכירים? על חלקם אומרים שתאוות השלטון כל כך חזקה אצלם, שהיא מחקה להם קווים אדומים.

כמו כל כותב, גם השופט זמיר מביא איתו אל המקלדת את הגיונו ותבונתו. ואלה כך אני מתרשם- לא משהו. בלי תחושת קטונתי אני מזכיר לו שבדמוקרטיה, ברור לכל נבחרי הציבור שאם יתעלמו ממצוקות אזרחים- הסיכוי שלהם להיבחר אפסי. זה שונה משופטי העליון, שלא זקוקים לאהדת הציבור כדי להיבחר, ואפילו לא לאמון הציבור.

בחרתי להתייחס לעוד שני קביעות מתוך מאמרו. הראשון- "אין בשיטה דבר שמחייב את הנבחרים להקשיב לעם"… והמסר השני: "זה צריך להתחיל בשינוי שיטת הבחירות לכנסת". קראתי וחשבתי על השיטה בה בוחרים שופטים לעליון. זה מתאים בול: "אין בשיטה (הקיימת) דבר שמחייב את השופטים להקשיב לעם". ואכן, הם לא מקשיבים.

אבל הקביעה שקוממה אותי במיוחד הייתה: "הממשלה היא מונופול של כוח"! הממשלה?? מונופול של כוח?? אני זוכר הרבה ממשלות שהתכופפו מול המונופולים, שהיום עופר עיני מנהיג. והתקשורת- אין לה כוח? אני בטוח שבשיחות סאלון, אמנון אברמוביץ מתפאר שאריאל שרון עבד אצלו כקבלן עקירה. וביהמ"ש העליון מה?

זה לא היה מזמן שהממשלה העבירה החלטה על הקמת כלא בהשקעה פרטית- החלטה שזכתה גם לרוב בכנסת- וביהמ"ש העליון ביטל. אז מי יותר חזק: נבחרי העם, או שופטי העליון.

מר זמיר, אמון הציבור בשופטיו- יותר חשוב ממחיר הקוטג'. היה עדיף שכבודו יקדיש את זמנו הפנוי לקמפיין שתכליתו שיפור אמון הציבור בביהמ"ש העליון. ובין הופעה אחת לאחרת, היית מבקש סליחה מנעקרי גוש-קטיף וצפון השומרון. עקירה שביהמ"ש העליון נתן לה אור ירוק בניגוד לרצון האזרחים, ושהשופט (העליון) צבי טל הגדיר כפשע.

ואם ביוקר המחייה עסקינן, הבאתי שני קטעים מהם ניתן ללמוד על כוחה המוגבל של הממשלה מול המונופולים וביהמ"ש העליון… שופופו…

כתיבת תגובה

*