תקשורת (שר)מוטה
בדמוקרטיה בריאה התקשורת חופשית. בדיקטטורה, התקשורת מגויסת. בדמוקרטיה הישראלית, התקשורת לא מגויסת ולא חופשית- מתמסרת. נותנת את עצמה, עם כל הקונוטציה של המילה "נותנת". בקיצור, תקשורת (שר)מוטה. לכתבה המלאה...
ספטמבר 2011
א ב ג ד ה ו ש
« אוג   אוק »
 123
45678910
11121314151617
18192021222324
252627282930  

למען הדמוקרטיה- הצביעו שלי יחימוביץ

למען הדמוקרטיה- הצביעו שלי יחימוביץ

מישנה: אם מתפקדי העבודה רוצים שמפלגתם תהיה אלטרנטיבה לשלטון הליכוד- המשימה הראשונה שלהם זה להחליף את קדימה כמפלגה הגדולה של גוש השמאל. כדי שזה יקרה, עליהם להצביע ליחימוביץ. פתק לפרץ= פתק לקדימה… הלכתי לארכיון…
*******************
בדמוקרטיה בריאה צריך שתי מפלגות גדולות. האחת אמורה להיות המפלגה הראשית בקואליציה, והשנייה אמורה להיות אלטרנטיבה לשלטון. נכון להיום, קדימה משמשת אלטרנטיבה- למרות שהיא (לא) מציעה שום דבר.

האלטרנטיבה הטבעית לליכוד צריכה להיות מפלגת העבודה. לא רק בגלל ההיסטוריה, אלא משום שמחיקת קדימה תהיה תיקון של תקלה מוסרית בה חבורת גנבי מנדטים, חגגה את פירות הגניבה לאורך שנים- מבלי שהשאירה חותם. ההיפך- קדימה תיזכר לדיראון עולם כמפלגה שהותירה חורבן מדיני שאת סופו מי ישורנו.

עמיר פרץ משחק מלוכלך. הוא יגיד שאין לו ברירה, מפני שבמשחק נקי אין לו סיכוי. הקביעה שלו לפיה "מי שמצביע לשלי מצביע לביבי", מכוילת לשונאי ביבי במפלגה ובתקשורת. זה מזכיר את סיסמת הבחירות של ציפי לבני: "זה או ציפי או ביבי". אין משהו אחר. הסיסמא של לבני עבדה- ורוקנה את העבודה ומר"צ ממנדטים.

אם בוחנים לעומק את הסיסמא עליה פרץ שם יהבו, מגיעים למסקנה שהיא נכונה, כמו הסיסמא: "מי שמצביע לפרץ, מצביע ללבני". מנקודת המבט של מפלגת העבודה, הליכוד הוא היריב האידיאולוגי, וקדימה היא היריב הפוליטי. רוצה לומר: מאגר הקולות הטבעי של העבודה נמצא ברובו המכריע בקדימה.

אם מתפקדי העבודה רוצים שמפלגתם תהיה אלטרנטיבה לשלטון הליכוד- המשימה הראשונה שלהם זה להחליף את קדימה כמפלגה הגדולה של גוש השמאל. כדי שזה יקרה, עליהם להצביע ליחימוביץ. פתק לפרץ= פתק לקדימה. זה כל כך ברור, שצריך להיות מטומטם כדי לא להבין.

פרץ מעדיף להיות מנהיג של מפלגת נישה (יוסי שריד נתן הגדרה אחרת: מפלגת גומחה), מאשר להיות מספר שתיים של מפלגה גדולה. הכישלון שלו מעט נשכח, אבל הוא מצוי בארכיונים. ברגע המתאים- יקבלו צרכני התקשורת את פרץ של וינוגרד.

תחת הכותרת "כך הפך עמיר פרץ לאבא אבן", הביע מתי גולן פליאה על הבלטת אנשיו את מנהיגם כ"מנהיג מדיני" (גלובס / 18.9.11). "לא נראה לי שאדם חברתי יכול להפוך בן לילה לאבא אבן", כתב גולן. הוא נזכר באבא אבן- ואני דווקא נזכרתי בראש ממשלת "ששת הימים" לוי אשכול. אנשי פרץ צריכים לשווק אותו כ"יורשו" של אשכול. מכל נבחרי הציבור, פרץ הוא היחידי שניחן באותה יכולת גמגום במצבי לחץ.

מאז שהתראיינה לגידי ויץ ב"הארץ", אומרים לנו שיחימוביץ אוהדת מתנחלים. זה נכון בדיוק כמו שהיא נגד ההתנחלויות. תמורת הסכם שלום, היא תתמוך במתווה קלינטון שמכיל בתוכו הורדת התנחלויות מבודדות. מבחנתם של השונאים- זה לא מספיק. הם רוצים לראות יהודים נעקרים בלי קשר לשלום- אפילו שהתענוג הזה יביא יותר טרור.

שורה תחתונה: שלי יחימוביץ טובה למפלגת העבודה- תביא יותר מנדטים. שלי יחימוביץ טובה לדמוקרטיה- שזקוקה לאלטרנטיבה אידיאולוגית. הצביעו שלי יחימוביץ…

כתיבת תגובה

*