תקשורת (שר)מוטה
בדמוקרטיה בריאה התקשורת חופשית. בדיקטטורה, התקשורת מגויסת. בדמוקרטיה הישראלית, התקשורת לא מגויסת ולא חופשית- מתמסרת. נותנת את עצמה, עם כל הקונוטציה של המילה "נותנת". בקיצור, תקשורת (שר)מוטה. לכתבה המלאה...
ספטמבר 2011
א ב ג ד ה ו ש
 123
45678910
11121314151617
18192021222324
252627282930  

הגידו לא לעמיר פרץ

הגידו לא לעמיר פרץ

מישנה: במהלך קמפיין הבחירות שלו לראשות הממשלה, התפאר עמיר פרץ, שרק בזכותו, כל המפלגות יניפו את הדגל החברתי. אחרי הבחירות (2006), הוא שכח הכול. אילו היה עושה רבע ממה שהבטיח, המשתמטת דפני ליף הייתה היום פוסטמה אלמונית…
הלכתי לארכיון…
************************
למחאת החברתית יש שני יעדים, ואינספור מושכים בחוטים. מבחינת רוב האזרחים, היעד הראשי מתמקד בהורדת יוקר המחיה. מבחינת השמאל השבע ושונא המתנחלים- היעד הזה ממש, אבל ממש לא מעניין. הם רוצים חילופי שלטון.

תחת שלטון שמאל, הפגנות נגד יוקר המחייה, לעולם לא היו זוכות לסיקור כל כך אוהד ותומך. איך אני יודע? כי זה מה שקרה. אילו מצוקות חברתיות היו מעניינות אותם- נברני ארכיון היו שולפים קטעי וידאו, שחשיפתם הייתה מרוקנת את הבטרייה של נביא הבשורה החברתית עמיר פרץ.

אחרי שניצח בפריימריס את שמעון פרס, התפאר פרץ שניצחונו שינה את סדר היום הציבורי, וייכפה על כל המפלגות להניף את הדגל החברתי. במקרה, ממש במקרה, בראש קדימה ניצב מנהיג שרגישותו החברתית, הייתה ידועה לכל. זעקת אנשי המצוקה עלתה השמימה, ואלוהים הוציא מתוך הקלפי, את הממשלה הכי חברתית שיש.

אני רואה בניסיון ההתמודדות השני של עמיר פרץ, חוצפה כל כך עוצמתית, שאך כפסע בינה לבין החוצפה הטבעית של החוצפן האולטימטיבי אהוד אולמרט (זה אותו אולמרט, שבגיל 21, הוא קרא למנחם בגין להתפטר).

פרץ לא סיפק הסברים על הפניית הגב למצוקות החברתיות בימים שהיה אחד מעמודי התווך של השלטון. עכשיו הוא שוב מתמודד, ובפיו אותה בשורה: צדק חברתי. גם לו, כמו למצנע, צריך לומר: תודה על הנכונות, ניסינו, זה לא הלך…

למען אלה ששכחו, הלכתי לארכיון… שופופו…



תגובה אחת לפוסט "הגידו לא לעמיר פרץ"

  • ההוא משם:

    איזה כיף שאפשר להטיח האשמות חסרות בסיס, ולתבל אותן בתמונות דמגוגיות (שאני אביא לך תמונות של שרון, אשכנזי ובוש עם משקפת סגורה?)

    עמיר פרץ לא 'נטש' שום אג'נדה חברתית. כל ההבטחות של מפלגת העבודה במערכת הבחירות – מולאו, למרות שעברה רק שנה וחצי ולמרות שמפלגת העבודה הייתה רק המפלגה השנייה בגודלה:
    * שכר המינימום עלה, בצורה חסרת תקדים (22% בשנה וחצי). הוא היה אמור להמשיך לעלות ל-4,600 ש"ח, אבל ברק נטש את העניין ברגע שנבחר.
    * חוקק חוק פנסיה חובה
    * חוקק חוק חברות כוח האדם
    * נקבעה עלייה קבועה בסל התרופות, שיתרה את כל 'הפגנות החולים'
    * יולי תמיר מונתה לשרת החינוך
    * מונה שר ערבי-מוסלמי ראשון בתולדות ישראל
    ולא אמשיך להלאות אותך.

כתיבת תגובה

*