תקשורת (שר)מוטה
בדמוקרטיה בריאה התקשורת חופשית. בדיקטטורה, התקשורת מגויסת. בדמוקרטיה הישראלית, התקשורת לא מגויסת ולא חופשית- מתמסרת. נותנת את עצמה, עם כל הקונוטציה של המילה "נותנת". בקיצור, תקשורת (שר)מוטה. לכתבה המלאה...
אוגוסט 2011
א ב ג ד ה ו ש
« יול   ספט »
 123456
78910111213
14151617181920
21222324252627
28293031  

אלוהים, למה לשקר

אלוהים, למה לשקר

מישנה: בקדנציה הקודמת, עמיר פרץ הביט על המצוקות החברתיות, דרך משקפת חסומה. היחידי שהבין באמת מהי מצוקה חברתית, היה שר האוצר הירשזון. אלא שיד קפיטליסטית זדונית, הרחיקה אותו מהקופה (בטרם יבולע לה)… הלכתי לארכיון…
***********************
סוף הסיפור, אופק הקטנה גורשה מהמדינה בה נולדה, ונותקה מהחברים החמודים בגן. ההתגייסות הפתטית של אשת ראש הממשלה- לא עזרה. צופי הטלביזיה ראו, ורבים הזילו דמעות מחאה: לאן הגענו? העם היהודי שחווה את הטראומה האולטימטיבית, שכח הכול… ככה זה כשמרמים את הציבור. אילו התקשורת הייתה מדווחת אמת, תגובת האזרחים הייתה אחרת. והאמת היא, שמדינת ישראל- כמו כל מדינה מתוקנת, גירשה זוג שוהים בלתי חוקיים. העובדה שלזוג ילדה מקסימה, לא הופכת אותם לחוקיים. זאת האמת.

זה מחייב לשאול: מדוע התקשורת מציגה את הסיפור תוך התעלמות מהאמת? והתשובה: כי לא ניתן לגייס תמיכה ציבורית לקמפיין, שהאמת היא המרכיב הראשי בו. ואפרופו אופק הקטנה- אין לה מושג על מה המהומה. על זה אני מוסיף, שגם לה, כמו לכל ילדה קטנה- מגיע לקבל חיבוק, נשיקה וממתקים מסבא וסבתא. זה מחייב חזרה הביתה לפיליפינים…

אותו טריק מאוס, מאפיין את הקמפיין למען גלעד שליט. השקר הוא המרכיב הראשי בתפריט הטיעונים שמשמיעים באוזני צרכני התקשורת. אין לי בעיה עם התומכים. מרגיז אותי השקר. מה שתומכי העסקה דורשים מראש הממשלה הוא דבר נורא: להיכנע לדרישות החוטפים! זאת האמת! תגידו את זה. הניפו שלטים עם הסיסמא: אנחנו דורשים כניעה לחוטפי גלעד! נראה אתכם…

מחאת הדיור אותו סיפור. "העם דורש, צדק חברתי"!- מה זה? האם זה הצדק שהביא לקריסת קיבוץ האון?- או הצדק שגורם לרופאים לקנא בשכרם של עובדי הנמלים? לשכנע את הציבור שמגיע לו- זה הכי קל. תשאלו את עמיר פרץ, הוא יכול להוכיח לכם שניתן לחלק כספים לעניים, מקופה ריקה. רק לפני זה, לכו לקלפי ושלשלו את הפתק הנכון. רגע, זה לא הוא שהיה שר ביטחון בממשלה הכי חברתית שהייתה כאן?

למי ששכח- את הקואליציה הקודמת, הרכיבו מפלגות חברתיות: קדימה, העבודה, ש"ס והגמלאים. יותר חברתי מזה לא יכול להיות. אנחנו זוכרים את ההתקפות הפרועות של אולמרט ומופז "הרגישים", על שר האוצר בממשלת שרון (נתניהו), שניהל כלכלה "נעדרת חמלה". על ש"ס החברתית והגמלאים החביבים, אין צורך להכביר מילים.

ועמיר פרץ? הוא הביט על המצוקות החברתיות, דרך משקפת חסומה. היחידי שהבין באמת מהי מצוקה חברתית אמיתית, היה שר האוצר אברהם הירשזון. אלא שיד קפיטליסטית זדונית, הרחיקה אותו מהקופה (בטרם יבולע לה)…

אני בטוח, שפרץ לא זוכר שאת הסיסמא החלולה על צדק חברתי, הוא הראשון שהגה. כשהשמיע אותה, הצמיד לה את המילה שעובדת על כל צרכני האשליות: שלום! ביום מסירת ההסתדרות לעופר עיני (2.1.06), הוא ניצב מול המיקרופון, ובדברי הפרידה גילה לנו מה העם צריך: "צדק חברתי, ושלום"! מותר לשאול אותו היום, כמו את אנשי קדימה, איך צלחנו את הקדנציה שלכם בלי חמלה, בלי צדק חברתי ובלי שלום?

לכל השאלות שהעליתי יש תשובה אחת: תרבות שקר. דחפים פוליטיים בלתי לגיטימיים ובלתי דמוקרטיים, מדריכים את הפוליטיקאים מהשמאל ושותפיהם מהתקשורת לגנוב את דעתו של הציבור עם שקרים. ככה זה, כשהאמת לא מספקת את הסחורה…

תגובה אחת לפוסט "אלוהים, למה לשקר"

כתיבת תגובה

*