תקשורת (שר)מוטה
בדמוקרטיה בריאה התקשורת חופשית. בדיקטטורה, התקשורת מגויסת. בדמוקרטיה הישראלית, התקשורת לא מגויסת ולא חופשית- מתמסרת. נותנת את עצמה, עם כל הקונוטציה של המילה "נותנת". בקיצור, תקשורת (שר)מוטה. לכתבה המלאה...
אוגוסט 2011
א ב ג ד ה ו ש
« יול   ספט »
 123456
78910111213
14151617181920
21222324252627
28293031  

כמה מילים על רגע אושר מזוקק

כמה מילים על רגע אושר מזוקק

מישנה: נביא הדור השמאלני המזוין, אביב גפן הגיע למחאת האוהלים ברוטשילד. לפניו, אחריו ואיתו, הגיעו אומנים רבים. מצוקה מדליקה כזאת, טרם ידענו. רבים מהם היו מוכנים לוותר על עזרת הממשלה בדיור, בתמורה לסבסוד הגראס…
***********************************
בשליפה, אנשים יגידו שהרגע הכי מאושר בחיים, זה הרגע שבו הטלפון מצלצל, ומעבר לקו גברת בלתי מוכרת מציגה את עצמה במילים: "שלום, מדברת אריאלה ממפעל-הפיס"… פרס יגיד לכם שרגע ניצחונו בהתמודדות על הנשיאות, היה רגע האושר המזוקק. אם מעמיקים, ניתן לגלות רגעי אושר יותר מזוקקים, מהשיחה המפתיעה עם אריאלה-אפילו תבשר על סכום זכייה גבוה.

רגע האושר המזוקק ביותר הוא הרגע שבו מסתיימת חרדה. כמה יותר חרדה, ככה יותר אושר. שתי דוגמאות (יש מיליון): תחשבו על זה שאתם יוצאים לבלות בים, והילד הקטן שלכם נעלם. ברור שבאותם רגעים שום דבר לא מעניין אתכם חוץ מלמצוא את הילד. אפילו לא שיחה מאריאלה. שעה חולפת והילד איננו. ככל שנוקף הזמן, החרדה מטפסת. המוח מייצר סיוטים. אחרי שלוש שעות חיפוש, הילד נמצא. הדקה הראשונה שראיתם את הילד היא המאושרת בחייכם.

דוגמא שנייה (הייתי עד לה): הילד החייל שלכם נפצע קשה במלחמת לבנון השנייה. חצי שנה הוא נתון בתרדמת. אתם לא משים ממיטתו (בתורנות) אפילו לשנייה. אתם מדברים איתו, שרים לו, מספרים לו סיפורים, משתפים אותו בחוויות היום שלכם, מתפללים לבורא עולם, בוכים ליד מיטתו ומשמיעים לו את המוזיקה שאהב. הילד לא מזיז גבה. חצי שנה חולפת ופתאום, בלי שום "אזהרה" הוא פוקח עיניים, מחייך, ומבקש לשתות מים. השניות הראשונות הן הרגע המאושר ביותר בחיים.

ראש ממשלה וראש אופוזיציה- שניהם חניכי ז'בוטינסקי. השמאל מת. פתאום הגווייה זזה. מסתבר שמספידי השמאל הקדימו להספיד. דווקא האופטימיסטים שהאמינו בחזון העצמות היבשות ומנעו את הקבורה, צדקו. השמאל חי. הינה לכם נס. אין להם לרסיסי השמאל רגע אושר יותר מזוקק. וכדרכם של ניסים, גם הנס הזה הגיע מכיוון בלתי צפוי.

בעל הדירה של דפני ליף העלה לה את שכר הדירה. על הטראומה לחזור ולגור בשכונת העוני כפר שמריהו עם ההורים- לא רצתה לחזור. כמה מילים בפייסבוק, מחאה באוהל- לפני זה מיידעים את התקשורת- והניצוץ נדלק: המהפכה יצאה לדרך. התקשורת ניסתה כמה מכות חשמל, ו… אלוהים, הגווייה זזה.

נביא הדור השמאלני המזוין, אביב גפן הגיע למאהל המחאה ברוטשילד. לפניו, אחריו ואיתו, הגיעו אומנים רבים. מצוקה מדליקה כזאת, טרם ידענו. העולם שייך לצעירים. במיוחד לאותם צעירים שרואים בשירות הצבאי מטרד ספרטני. רבים מהם היו מוכנים לוותר על עזרת הממשלה בדיור, בתמורה לסבסוד הגראס.

מנהיגי המחאה חשו על פסגת העולם. ההיסטוריה דיברה איתם בגובה העיניים. במקביל לחזה הנפוח, גם השלפוחית התנפחה. פתאום נקב- מה שגרם לגייזר של שתן להציף להם את המוח. השתן עלה והשתלט להם על המוח.

אחרי שהאשימו את ראש הממשלה בכל אבסורד שהפליצו, דרשו ממנו להיפגש איתם מול מצלמות! הוא מפיץ קביעה שאין פתרונות קסם, והם בתגובה מפיצים רעיונות איך מייצרים "צדק חברתי" בהבל פה. אל תקניטו אותם, הם בהיי. השמאל שלהם חי. תנו להם למשוך את הרגע, שהרי לא צריך להיות מדען כדי לדעת שגם האושר המזוקק הזה מגיע עם תאריך תפוגה…

כתיבת תגובה

*