תקשורת (שר)מוטה
בדמוקרטיה בריאה התקשורת חופשית. בדיקטטורה, התקשורת מגויסת. בדמוקרטיה הישראלית, התקשורת לא מגויסת ולא חופשית- מתמסרת. נותנת את עצמה, עם כל הקונוטציה של המילה "נותנת". בקיצור, תקשורת (שר)מוטה. לכתבה המלאה...
יולי 2011
א ב ג ד ה ו ש
« יונ   אוג »
 12
3456789
10111213141516
17181920212223
24252627282930
31  

וודסטוק בשדרות רוטשילד

וודסטוק בשדרות רוטשילד

מישנה: חבר'ה צעירים, שיושבים בליל קיץ בשדרה עתירת מוניטין עם גיטרות ובירות- מה אני אגיד לכם: וודסטוק בזעיר אנפין. באותו זמן שמנהיגת המוחים דפני ליף הזעיפה את פרצופה מול המצלמות, עשרה שוכרים פוטנציאליים התחרו על ליבו של בעל דירה בריינס. אין כוח בעולם שיכול לבטל את חוקי ההיצע וביקוש… לכו לפריפריה.
*************************************
מחאת מצוקת הדיור של סטודנטים שמתעקשים לגור באזורי הביקוש בצפון ת"א מצטלמת נהדר. אלה שיש להם, ואלה שאין להם הקימו מאהל בשדרות רוטשילד, ועברו לגור באוהלים. מצלמות הטלביזיה הפכו את המקום למוקד עלייה לרגל של צעירים מחפשים. לא חמלה יצאה ממני, אפילו לא זעם- קינאה. זה הזכיר לי את לילות הקומזיץ המסעירים…

מישהו צריך להסביר לחבר'ה הצעירים שהמחיר הגבוה של דירות להשכרה בת"א נובע מביקוש עצום. העיר קנתה לה שם עולמי כמי שמציעה בילוי מהיר וזמין לאברי הריגוש. צעירים מכול הארץ נוהרים בהוראת ההורמונים. זה מעלה את הביקוש, מה שגורם לעליית מחירים מטורפת. הייתי שם- אני מכיר את הלילות בהם יוצאים צעירים לבילוי, כשהם משאירים בבית את כל הקווים האדומים מבית אבא (ואימא).

חבר'ה צעירים, שיושבים בליל קיץ בינות לאוהלים מגניבים, בשדרה עתירת מוניטין, עם גיטרות ובירות- מה אני אגיד לכם: וודסטוק בזעיר אנפין. לא מצוקת צעירי ת"א הביאה את התקשורת לשדרה. הכול פוליטיקה. באותו זמן שמנהיגת המוחים דפני ליף הזעיפה את פרצופה מול המצלמות, עשרה שוכרים פוטנציאליים התחרו על ליבו של בעל דירה בריינס. אין כוח בעולם שיכול לבטל את חוקי ההיצע וביקוש.

ראינו באזור שני חברי כנסת: ניצן הורביץ ומירי רגב. השפעתו של הח"כ ממר"צ על מחירי הדיור, אפסית. ולמרות זאת הוא התקבל בחום ואהבה. דווקא מירי רגב, שהקימה שדולה להורדת מחירי הדיור בישראל- דווקא היא זכתה לקבלת פנים עוינת גסה ואלימה.
התוקפים ראו בה משביתת שמחה. הינה לכם עוד הוכחה שלא המצוקה קיבצה את רובם, אלא ההפנינג.

ראיתי אותם ונזכרתי ב"נוער הנרות". בנובמבר 95, התקשורת הביאה לצופיה מדי ערב צעירים חפויי ראש שישבו על הרצפה בכיכר במעגלים עם גיטרות, ושרו בסבאבא. הורים לבני נוער יודעים: בגיל הזה, אין יותר חשוב מהחבר'ה. הכיף הזה שווק לציבור כ- "אבלו של נוער הנרות". דקה וחצי אחרי הסתלקות צוות הצילום האחרון, נוער הנרות התפוגג בדיוק כמו שנרות מסיימים קריירה.

זה מה שיקרה לחבר'ה בשדרות רוטשילד. בינתיים, הכל סבאבא. המוחים מבקשים מבני המשפחה להקליט עבורם את כל מהדורות החדשות, כדי להראות לילדיהם את מה שדניאל כהן בנדיט ("דני האדום") הצרפתי מ- 68, היה רוצה להראות לנכדים שלו. מסתבר שניתן להפיק הנאה חריגה ממצוקת דיור צפונבונית. הלוואי עלינו מצוקות כאלה. בדבר אחד אני בטוח- דקה וחצי אחרי שהתקשורת תאבד עניין, המחאה תתפוגג, והחברה האלה יתקוטטו ביניהם על דירה נחשקת באזור מבוקש. המחיר לא חשוב…

כתיבת תגובה

*