תקשורת (שר)מוטה
בדמוקרטיה בריאה התקשורת חופשית. בדיקטטורה, התקשורת מגויסת. בדמוקרטיה הישראלית, התקשורת לא מגויסת ולא חופשית- מתמסרת. נותנת את עצמה, עם כל הקונוטציה של המילה "נותנת". בקיצור, תקשורת (שר)מוטה. לכתבה המלאה...
יולי 2011
א ב ג ד ה ו ש
« יונ   אוג »
 12
3456789
10111213141516
17181920212223
24252627282930
31  

פרשנותו של ה(לא) נחשב

פרשנותו של ה(לא) נחשב

מישנה: בימ"ש עליון שהציבור לא מאמין בו- כמוהו כדיקטאטור הכופה את עצמו על מקבלי השירות. שופטים שהשקיפות היא הסיוט שלהם מעוררים את השאלה- מה הם מסתירים. הגיע הזמן לשנות את השיטה. רוצים שקיפות- רוצים שימוע… הלכתי לארכיון..
****************************
זה לא משנה מה אומר פרקליטו של הנאשם. זה גם לא משנה מה אומרים שכניו, חבריו או בני משפחתו. מי שקובע את גורלו, זה גורם אחד בלבד: ביהמ"ש. הוא הדין לגבי ביהמ"ש עצמו. זה לא משנה מה יגידו הבדימוסים. גם לא מסנגרי העליון המרושתים בפוליטיקה, באקדמיה או בתקשורת. בג"צ שואב את כוחו וסמכותו רק מגורם אחד: אמון הציבור. בטקס הפרידה מכס השיפוט (14.9.06) אמר הנשיא היוצא אהרון ברק: "כשאנחנו יושבים בדין- אנחנו עומדים לדין".

על פי כל הסקרים בעשר שנים האחרונות, תחת נשיאותם של ברק ובייניש, המצב הולך ומחמיר. בימ"ש שהציבור לא מאמין בו- כמוהו כדיקטאטור הכופה את עצמו על מקבלי השירות. למרות שידידי ומגיני העליון משכילים חכמים ורהוטים, אין אפילו אחד מהם שיכול לסתור זאת.

בעיה!- יש בציבור רבים שדעתם אינה נחשבת. יד בולשביקית נעלמה ריכזה אותם בימין. לא דעתם ולא הפתק שלהם. מסנגרי העליון מגדירים אותו כ"מעוז דמוקרטי"!! מוסד שנתן אור ירוק למהלך בלתי דמוקרטי בעליל, יכול להיקרא "מעוז דמוקרטי"?? אין בין שופטי העליון אפילו אחד שיכול להפריך את העובדה ששרון המושחת, בניגוד לרצון רוב הציבור, ובניגוד לתוצאות הבחירות, ביצע את ההינתקות.

כששאלת הלגיטימיות של ההינתקות הונחה על שולחנם, קרה לשופטי העליון דבר נורא: האג'נדה הפרטית, התיכה בתודעתם את כללי המשחק הדמוקרטי. אין חולק על העובדה שבקלפי- ההינתקות הפסידה פעמיים. תומכיה לחצו לביצוע מהיר!- מחשש למבחן קלפי שלישי. תלמידים בשיעורי אזרחות לומדים שהקלפי הוא ארון הקודש של הדמוקרטיה, והפתק הוא תמצית הקלישאה שאין דמוקרטית ממנה: רוצה להשפיע- תצביע!

כדי לשכנע ששיטת בחירת השופטים נכונה, שמעו צופי הבוקר בערוץ השני (15.7.11) את השופט בדימוס דן ארבל אומר: בכל העולם מתפעלים מהשיטה שלנו- היא הכי טובה בעולם". ועל השיטה האמריקאית הוא אמר שאל: שם ביהמ"ש הוא פוליטי. אתם רוצים אצלנו בימ"ש פוליטי?

תשובתי חד משמעית- כן! אני בדיוק כמוך- רוצה בימ"ש פוליטי!! אני אומר אמת, ואתה מחביא את השופטים השמאלנים מאחורי "השיטה הכי טובה בעולם". רק שכחת להסביר- אם השיטה שלנו כל כך טובה, מדוע לא קמו לה חקיינים? האם ישראל רשמה את השיטה ברשם הפטנטים?

בימ"ש פוליטי הוא בימ"ש שקוף! שופטים שהשקיפות היא הסיוט שלהם מעוררים את השאלה- מה הם מסתירים? עדיף בימ"ש שניתן להשפיע על הרכבו עם פתק. האזרחים- להלן בעלי הבית- יסלקו עם הפתק את השלטון, והמחליפים יחליפו (אם צריך) חלק מהשופטים. כמה שהפתק יותר חזק ויותר משפיע- ככה יותר דמוקרטיה. האוריינטציה של ביהמ"ש העליון היא במובהק שמאלנית. מאסנו בתחפושת הדמוקרטית.

כמו שאמרתי- ברור לי שיד בולשביקית קבעה אותי ושכמותי במשבצת של הלא נחשבים. מהסיבה הזאת הבאתי איתי שלושה מבקרים חריפים, שלא ניתן להדוף אותם בבוז. שלושתם פרופסורים נחשבים ומכובדים שהגיעו להישגים בתחומם.

הראשון- שר המשפטים לשעבר, חתן פרס ישראל, הפרופסור דניאל פרידמן.

הניסיון שלו לעשות רפורמות, עורר פאניקה בברנז'ה, והכניס אותו למרכז הכוונת של האדמו"ר אהרון ברק. "האיש הזה מסוכן לדמוקרטיה" אמר לארי שביט, "הוא לוחם צלב שגמר אומר להרוס את ביהמ"ש" (הארץ / 8.4.08). חכו, יש עוד: "הרפורמות שהוא מציע, הן תחילת הסוף… השינויים אותם פרידמן מבקש להחיל על ביהמ"ש, הם צונאמי שימוטט את יסודות הדמוקרטיה הישראלית". ועל מה יצא קצפו של הוד מעלתו: "יוזמות החקיקה שלו, הקוראות בין היתר להגבלת תחומי ההתערבות של בג"צ, ושינויים בשיטת מינוי השופטים, הורסות את המשפט הישראלי. כך לא נוהג אוהב, כך נוהג אויב". פרשנות שלי: פרופסור דניאל פרידמן הוא שונא ישראל שרוצה למחוק (צונאמי!!) את המפעל הציוני. אני לא יודע מה איתכם, אני חש גועל.

דעתו של פרופסור מנחם מאוטנר

שנתיים וחצי אחרי, תחת הכותרת "מדוע מזוהה בג"צ עם השמאל" כתב מאוטנר: "על פי בדיקה שעשיתי, בשנים 1979-2005, הגישו 250 ח"כים עתירות לבג"צ. את המספר הגדול ביותר הגישו יוסי שריד, רן כהן, אברהם פורז, מוחמד בראכה, אמנון רובינשטיין, חיים אורון, אופיר פינס, וזהבה גלאון. אלוף העותרים, יוסי שריד, תיאר את הדברים בגלוי לב במאמר ב"הארץ" באוגוסט 2004, ששמו מעיד על תוכנו: הכול השלכנו על בג"צ" (הארץ / 26.10.10). "ההסבר שלי", כתב מאוטנר, "חכים של השמאל שכשלו באופן מתמשך בפוליטיקה של הבחירות, העתיקו את הפעילות שלהם לבג"צ, שבו מצאו שותף נאמן להשקפותיהם".

הבאתי שלושה קטעי וידאו. בקטע הראשון, פרופסור שלמה אבינרי מוחה נגד האימפריאליזם השיפוטי של ברק (ובייניש). "אין בעולם ביהמ"ש עליון שנטל לעצמו סמכויות כמו אצלנו". בשני הקטעים האחרים, אהרון ברק, בטקס הפרידה מכס השיפוט (14.9.06) מזכיר לחבריו השופטים את מה שהוא עצמו לא זכר: כשאנחנו יושבים בדין- אנחנו עומדים לדין". בקטע השני הוא מדגיש את עליונות הכנסת שבה יושבים נציגי העם שהוא הריבון. "פגיעה במחוקק- היא פגיעה בדמוקרטיה", כך אמר לתשומת ליבם של כל אלה הדוחקים בשופטי העליון לבטל את הכרעת הרוב בכנסת, בנושא "חוק ה(אנטי)חרם"…


כתיבת תגובה

*