תקשורת (שר)מוטה
בדמוקרטיה בריאה התקשורת חופשית. בדיקטטורה, התקשורת מגויסת. בדמוקרטיה הישראלית, התקשורת לא מגויסת ולא חופשית- מתמסרת. נותנת את עצמה, עם כל הקונוטציה של המילה "נותנת". בקיצור, תקשורת (שר)מוטה. לכתבה המלאה...
יוני 2011
א ב ג ד ה ו ש
 1234
567891011
12131415161718
19202122232425
2627282930  

בשם האינטרס האישי הצר

בשם האינטרס האישי הצר

מישנה: ציפורה יודעת, שמול האתגרים המדיניים, ממשלת אחדות היא צו השעה. הסירוב שלה מוכיח שהאינטרס האישי גובר אצלה על האינטרס הלאומי. הלכתי לארכיון…
***************
אש"ף והחמאס מתפייסים ומציגים מול ישראל חזית אחידה. בקטאר מתכנסים נציגי הליגה הערבית, ומוציאים הודעה משותפת: אין בסיס למו"מ עם ישראל, תומכים בפנייה חד-צדדית לאו"ם כדי להעמיד להצבעה את הדרישה למדינה פלסטינית. גנבי המנדטים מקדימה, ושותפיהם בתקשורת, מפיצים תחזית מדינית קודרת. נניח שזה נכון- מה עושים? יש תשובה אחת נכונה: ממשלת אחדות.

אחרי בליץ הנאומים של אובמה ונתניהו, מתברר שאין הבדלים אידיאולוגיים בין הליכוד לקדימה. הקריאה לממשלת אחדות נשמעת ברמה. תגובת ציפורה- בהמלצת יועצים- לא רוצה לתת חיזוק לממשלה כושלת. נתניהו אשם! בגללו, מדינת ישראל מצורעת. בגללו- (ובגלל הבחירות!) אין שלום. בגללו, בגללו, בגללו…

ציפורה קרועה בין שני אינטרסים. האינטרס הציבורי והאינטרס האישי. האינטרס הציבורי מחייב הצטרפות לקואליציה, והאינטרס האישי מייחל לאסון מדיני. מה שאנחנו שומעים ממנה זה רק ביקורת. כמו שהצלחה של נתניהו, תחסום את דרכה ללשכת ראש הממשלה, כישלון שלו- כך היא מקווה- הוא הסיכוי שלה. לא יפה, ולא חכם להגיד לציבור שזאת האמת. מה עושים? משקרים.

למעט רון פונדק, אין לאבו-מאזן מליצת שלום יותר נאמנה מציפורה. אחרי שאובמה הודה בטעותו ודרש ממנו לרדת מהעץ, ציפורה מעבירה לו מסרים, שעליה הוא יכול לסמוך. היא לעולם לא תסיט את האצבע המאשימה מנתניהו. לציבור היא אומרת דברים אחרים.

"ראש הממשלה לא באמת רוצה אחדות", מסבירים לנו אנשי קדימה. "אילו באמת רצה", הם אומרים, "הוא היה נפרד משותפיו הטבעיים. הצטרפות לממשלת סירוב, רק כדי לעזור לו לשרוד- זה לא"!! לתמימים, התשובה הזאת נשמעת משכנעת. אבל כולה רמאות.

ונניח שנתניהו יעשה את הטעות, ולמען אחדות ייפרד משותפיו הטבעיים (ליברמן, האיחוד-הלאומי, והחרדים)- איזו קואליציה תהיה לנו? הם יגידו- קואליציית שלום! ואיזה מפלגות ירכיבו את אותה קואליציית השלום?- מפלגת העבודה, העצמאות, קדימה והליכוד. נשמע מגניב, לא? ככה גונבים דעת.

מי לדעתכם יהיה ראש ממשלה בקואליציית השלום הזאת? ציפורה תגיד: אני!! גם בגלל שאני מנהיגת המפלגה הגדולה, וגם בגלל תמיכה של המפלגות האחרות המרכיבות את הקואליציה, שהרי המרחק המנטאלי בין קדימה לעבודה ולעצמאות יותר קטן מהמרחק של המפלגות האלה עם הליכוד. אתם הבנתם את זה?

ציפורה לא רוצה אחדות, היא רוצה שלטון. זה לא שהיא נגד אחדות. כשהייתה בליכוד, (אחרי הבחירות ב- 2003) היא קראה למפלגת העבודה להתעלות מעל שיקולים פוליטיים- כי המדינה זקוקה לאחדות. ציפורה יודעת שאת הקטע שתראו, התקשורת מחביאה.
הלכתי לארכיון…

.

תגובה אחת לפוסט "בשם האינטרס האישי הצר"

  • גד שליו:

    ציפי לבני היא מאותם אנשים שגורמים לי לחוש התכווצויות עזות בקרביים הלאומיים שלי. ולא – אני לא "מאלה" החוגרים שק בכל פעם כמספרים על חבורת חוליגנים משלנו שהחריבו מלון בקפריסין. יש בעיה עם ציבני: היא לא פוליטיקאי זוטר אלא ראש מפלגה שבעולם נחשבת כ"התקווה הלבנה הגדולה" של "ישראל השפויה"… היא גם אשה, מה שאומר שההגיון של איש העולם שהתעורר עכשיו באמצע הלילה ופתח טלביזיה יגיד לו שהיא בטח ישראלית מאוד מוכשרת אם הצליחה לפלס דרכה בחברה לבנטינית שוביניסטית. איש העולם, אם יחשוב על אשה+לאומית לשעבר+סוכנת מוסד+ ראש המפלגה הגדולה בישראל, אמור לדמיין דמות פוליטית, הגותית וכריזמטית מן המעלה הראשונה…

    ובכל זאת מה שהוא. מקבל זה את ציפי…

    ואחרי זה אנו מתפלאים על כך שישראל לא מפחידה ולא מרשימה איש…

כתיבת תגובה

*