תקשורת (שר)מוטה
בדמוקרטיה בריאה התקשורת חופשית. בדיקטטורה, התקשורת מגויסת. בדמוקרטיה הישראלית, התקשורת לא מגויסת ולא חופשית- מתמסרת. נותנת את עצמה, עם כל הקונוטציה של המילה "נותנת". בקיצור, תקשורת (שר)מוטה. לכתבה המלאה...
יוני 2011
א ב ג ד ה ו ש
« מאי   יול »
 1234
567891011
12131415161718
19202122232425
2627282930  

(אל) תקשיבו למאיר (הדג)דגן

(אל) תקשיבו למאיר (הדג)דגן

מישנה: מסרים ביטחוניים מעבירים למנהיגים בחדרי חדרים. בפומבי, מדברים פוליטיקה. בן כספית ממליץ להקשיב למאיר דגן. עם כל הצניעות, אני מציע לא להקשיב לשניהם. רוצים להפליץ?- כנסו לפוליטיקה. נראה אתכם…
**************************
שמונה שנים הוא שתק. שתק כמו דג. רק יצא "מהמים", והדג מהמוסד מתנהג- סליחה על הקונוטציה- כמו (דג)דגן של "נותנת". אצל שניהם יש הבדל גדול בין לפני ואחרי. שניהם מעוררים תשומת לב רבה. ומשניהם רוצים רק דבר אחד: הדגדגן יציע ריגוש מיני לגברים, ו"הדג" דגן מציע ריגוש פוליטי לשמאלנים.

למריעים, יש אפיון: הם נגד ברק ונתניהו. שלא תטעו- ההתייחסות לדברי "הדג" דגן, כולה פוליטיקה. איך אני יודע? לפי הנושאים שהצניעו. מכל הפרשנים בחרתי להגיב לשונא נתניהו ידוע, העיתונאי בן כספית. עז רצונו שנאמין לדגן. כדי שזה יקרה, הוא נוקט תחבולה מוכרת המבוססת על גניבת דעת.

קודם כל מחזקים את אמינותו של "הדג" בעיני הקורא, אח"כ מעמיסים עליו את המסרים ומשגרים. תחת הכותרת "תקשיבו לו" כתב כספית: "לא מדובר באיזה פיסניק ממר"צ או חסיד שוטה של ציפי לבני. מדובר באחד מאנשי הימין המיליטנטיים ביותר שנוצרו כאן" (מעריב / 2.6.11). ואם זה לא משכנע, אז קבלו את שורת המחץ: "מאיר דגן הוא מי שזלל ערבים לארוחת בוקר, צהריים וערב, וגם נשנש קצת בין הארוחות".

השתכנענו. ומה יש לזולל הערבים להגיד לנו: ארבעה מסרים השמיע "הדג" באותו ערב שזיכה אותו בחיבוק של העדר. הראשון, לא לתקיפת איראן! השני, כן ליוזמה הסעודית! השלישי, לא לעסקת גלעד שליט! אחרון: האחים עופר לא עברו על החוק.

ארבעה מסרים, שאת המשקל שלהם קובעים הפרשנים. כספית החליט, שהתנגדותו הנחרצת של "הדג" הביטחוני לעסקת שליט- משקלה נוצה. מהסיבה הזאת, אין אזכור. הזיכוי המוקדם שנתן דגן לאחים עופר, לא זוכה להתייחסות, כנראה משום שלא רצה להיכשל במסקנה נמהרת. נשארנו עם היוזמה הסעודית, והגרעין האיראני. המסר הראשי העולה מדעתו הפרטית של דגן בנושא: אני לא סומך על ברק ונתניהו!! הינה לכם קוראים יקרים, "הפס" שהסניף כספית בטרם ירקדו אצבעותיו על המקלדת.

במבחן הלהיפך, דגן היה זוכה ל(קי)טונות של בוז. תדמיינו לרגע שבישראל מכהנת ממשלת שמאל, וכתום כהונתו, ראש המוסד היה מזהיר את האזרחים מהממשלה הרופסת. באיראן משקיעים מיליארדי דולרים בפיתוח פצצה, ואלה עסוקים בפסטיבלי שלום מדומים. אסור לשתוק!- לא רוצה שואה שנייה. דעתי המקצועית- זה יהיה שיא השיאים של הטירוף להתעלם מהגרעין האיראני. חייבים למנוע גרעין מאיראן- בכל מחיר!! איך היו מגיבים בכירי העדר.

במקרה כזה, המתריע היה מגלה על עצמו, שלמרות עברו הביטחוני- ואולי בגלל עברו- נדפק לו הראש. פסיכולוגים היו מסבירים לנו, בנימה סלחנית כמובן, שהוא חי בתחושת רדיפה (פוסט טראומה). מאז קינח את ארוחותיו הביטחוניות בערבים, הוא רואה צל הרים כהרים, ו… תודה לאל, שסיים את כהונתו בטרם המיט עלינו אסון היסטורי.

ומה עם כניסה לפוליטיקה אתם שואלים? חוק הצינון אונס אותו להתאפק. כמו כל איפוק, גם זה של דגן מגיע עם תאריך תפוגה. אח"כ מה? כספית משתף אותנו בהערכתו: "ההערכה שלי היא שהוא ירוץ (אם ירוץ) עם יאיר לפיד. על פי מקורות מקומיים, השניים נועדו כמה פעמים לאחרונה", מגלה כספית.

הבשורה על פי כספית: איש הימין המיליטנטי, שזלל ערבים עם החבר'ה, מתכוון לרוץ בבחירות עם איש השמאל, שזלל חרדים עם אבא שלו. הינה לכם אזרחים יקרים, צמד קניבלים פוליטיים, שמציתים את דמיונו ומעוררים את תקוותו של בן כספית. ככה זה נראה מהטריבונה של השונאים.

שורה תחתונה- כספית מציע לנו להקשיב לדגן. עם כל הצניעות, אני מציע לא להקשיב לשניהם. רוצים להפליץ?- כנסו לפוליטיקה. נראה אתכם…

תגובה אחת לפוסט "(אל) תקשיבו למאיר (הדג)דגן"

  • גד שליו:

    כל פארסת הפטפטפטת של מאיר דגן, וריקוד הדיבוק של אייטולות טורי החדשות סביבה, ישקעו מהר מאוד אל תהום הנשיה של רוב ההגיגים המתוזמרים של עיתונאינו ואנשי הציבור שלנו: בדיוק כמו "מקרנה" או "כוורת חוזרת כי לקלפטר אין כסף לעוזרת", אלה לא יותר ממופעי בידור זולים ובעלי תאריך תפוגה של מוחורותיים בבוקר ויכולת צריבת תודעת האזרח הפשוט שמקבילה לזו של יתוש בחדר אוכל המספר על קיצו בצליל "צצצסססט" חשמלי בעודו נעלם לנצח לתחתית המגש במכשיר החשמלי המיועד לכך. אבל עם מה, בכל זאת, נשאר האזרח? עם אותה הרגשה שיש לטירון שמפתיע את הסמל שלו במרפאה בדיוק כאשר האחרון קוצץ ציפורניו בפחד שניה לפני קבלת חיסון בטוסיק… ההרגשה הבלתי נמנעת שאלו אנשים רגילים, ואפילו רגילים מאוד… לא נפילים ולא נעליים. האם הייתי קונה מדגן חבילת ייעוץ בקשר לשיטת טיפול בגנב סדרתי? כן. האם הייתי מבקש ממנו פרספקטיבה היסטורית? ממש לא… לכל היותר "פרספקטיבה היסטרית"…

כתיבת תגובה

*