תקשורת (שר)מוטה
בדמוקרטיה בריאה התקשורת חופשית. בדיקטטורה, התקשורת מגויסת. בדמוקרטיה הישראלית, התקשורת לא מגויסת ולא חופשית- מתמסרת. נותנת את עצמה, עם כל הקונוטציה של המילה "נותנת". בקיצור, תקשורת (שר)מוטה. לכתבה המלאה...
יוני 2011
א ב ג ד ה ו ש
« מאי   יול »
 1234
567891011
12131415161718
19202122232425
2627282930  

מתפקדי קדימה- אתם תקבעו את הפוסטר השני

מתפקדי קדימה- אתם תקבעו את הפוסטר השני

מישנה: ומי ממנהיגי קדימה יזכה בעתיד לעטר את הפוסטר השני? כאן תהיה תחרות עזה בין שניים: יהיו שימליצו על מחליפו של שרון, אהוד אולמרט, ויהיו שיעדיפו דווקא מי שהגה ודחף להקמת קדימה השר חיים רמון. תודו, בחירה קשה…
************************
בקרב על התודעה, בעלי האינטרס מנסים לחדור לתודעתנו באמצעות פיצוח כל החושים שלנו. יש כמה דרכים וכמה טריקים. הפעם נתעלם מהעברת מסרים באמצעות ספינים וראיונות שמגיעים אלינו מהעיתונים, רדיו, טלביזיה ואתרי האינטרנט. שורות אלה עניינן פוסטרים עם תמונות של דמויות מופת.

לפני שמונה חודשים, נחשפנו למיני סערה במפלגת העבודה, שבמרכזה עמדה ח"כ עינת וילף. הח"כית הטרייה, עוד לפני שחיממה את הכיסא, הציעה להחליף בחדר הסיעה את תמונתו של רבין, בזו של בן-גוריון. היו שראו בהצעתה, לא פחות מניסיון כפירה. עם כל הכבוד לבן-גוריון, רבין הוא היחידי, שבמחיצתו אלוהים חש רגשי נחיתות.

בכנסים של מפלגת העבודה, אנחנו רואים שני פוסטרים ענקיים משני צידי הבימה: בצד אחד בן-גוריון ובצד השני יצחק רבין. קביעתם משני צידי הבימה מכילה בתוכה הצהרה: אלה מנהיגנו, אלה מקור השראתנו, ועליהם גאוותנו. מאותה סיבה, אנחנו רואים בכנסים של הליכוד בצד אחד פוסטר ענק של זאב ז'בוטינסקי, ובצד השני פוסטר של מנחם בגין. מפלגת העצמאות של עינת וילף, ויתרה על רבין לטובת הרצל (ובן-גוריון).
וקדימה מה?

מאחר ומדובר במפלגה חדשה, אומנם גנובה, אנחנו בשלב הזה רואים פוסטר אחד: זה של הרודן המושחת אריאל שרון. אמרנו גנובה? קבלו ציטוט: "הליכוד של שרון המכונה קדימה, הוא בעצם ליכוד גנוב" (יואל מרקוס / הארץ / 5.12.08). אמרנו מושחת? קבלו תזכורת: "ראינו את כניסת המיליונים לחשבון הבנק של משפחת שרון. אנחנו מחפשים את מקור הכסף" (פרקליט המדינה לשעבר ערן שנדר / "פגוש את העיתונות" / 4.3.06).

ומי ממנהיגי קדימה יזכה בעתיד לעטר את הפוסטר השני? כאן תהיה תחרות עזה בין שניים: יהיו שימליצו על מחליפו של שרון, אהוד אולמרט, ויהיו שיעדיפו דווקא את אבי המפץ הפוליטי הגדול ומי שהגה ודחף להקמת קדימה, השר חיים רמון.

תודו, בחירה קשה. אם על שרון אין ויכוח, הרי שהבחירה בין אולמרט ורמון קשה כשאול. אלה התומכים ברמון יכולים לתת חיזוק להמלצתם באמצעות הטיעון, שבנוסף להיותו אבי הרעיון של הקמת קדימה, הוא עבריין המין הראשון בהיסטוריה, שזכה להיות מישנה לראש ממשלה, מיד לאחר שריצה את עונשו.

לעומתם, יטענו ממליצי אולמרט שזכויותיו רבות ומעלליו עולים אפילו על מעללי שרון ורמון ביחד. רק הוא הצליח להוכיח ששיאי השחיתות שנקבעו ע"י שרון ובניו, ברי פיצוח. בנוסף, בזכות האינטואיציה וחוש ההבחנה הנדיר שלו, הוא היה הראשון שגילה את היכולות החבויות של מנהיג הפועלים עמיר פרץ, ומנהיג המועלים אברהם הירשזון.

ראש ממשלה כל כך אנרגטי, נועז ומקורי כמו אולמרט, כזה עוד לא היה לנו. "לאורו נלך", זוכרים? למה לדעתכם התכוון ראובן אדלר כשהגה את סיסמת הבחירות של קדימה? אני הבנתי, יגיד לכם אולמרט, שלמרות שהוא בתרדמת, מדובר בצוואה. "לאורו נלך" (או בשמה האחר "מורשת שרון"), הכוונה "ודרכיה דרכי רמייה, וכל נתיבותיה קומבינה". קדימה היא קומבינה. ואם לזקק את המסר: רודן מושחת, עבריין מין, וחשוד בפלילים- אלה פילסו את הדרך עליה נוסעת ציפורה.

כל אחד ממתפקדי קדימה מוזמן לסמס את הפוסטר השני המועדף עליו: חיים רמון, או האיש שהוכיח לכולם, שהכדור שעל הכתפיים שלנו הוא שטוח…

כתיבת תגובה

*