תקשורת (שר)מוטה
בדמוקרטיה בריאה התקשורת חופשית. בדיקטטורה, התקשורת מגויסת. בדמוקרטיה הישראלית, התקשורת לא מגויסת ולא חופשית- מתמסרת. נותנת את עצמה, עם כל הקונוטציה של המילה "נותנת". בקיצור, תקשורת (שר)מוטה. לכתבה המלאה...
מאי 2011
א ב ג ד ה ו ש
« אפר   יונ »
1234567
891011121314
15161718192021
22232425262728
293031  

להיגעל זה חשוב

להיגעל זה חשוב

מישנה: יצחק טוניק והחברים הצבועים שלו, מגעילים אותי. הם מוכיחים לי את חוסר האונים שלי מול הצביעות שלהם. סילוקו העדין- אני הייתי מעיף אותו בשפיץ לאף!!- גורם לי נחת. ככה יעשה לכובש הצבוע שמצפצף על בעלי הבית שלו- האזרחים…
*****************************
למרות שתחושת הגועל לא נעימה, היא חשובה. בזכותה אנחנו נרתעים. מי שלא חש גועל מדברים מגעילים או דוחים, משהו לא בסדר איתו. את הסיבות לגועל אני מחלק לשתי קטגוריות: ערכים וחושים (טעם, ריח וכו'). תחושת הגועל חשובה, מפני שהיא "מלשינה" על טעמו של הנגעל, או על הערכים שלו. שורות אלה עניינן, תחושת גועל פרטית מצבועים. השמאל מלא בהם.

הם מינו את עצמם כמיסיונרים לערכים דמוקרטיים של חופש ביטוי, חופש עיתונות… שוויון.. צדק… "רוצה להשפיע- תצביע"!… "זכות הציבור לדעת"… הבוחר אמר את דברו"!… – וכו', וכו'. ברגע שיידרשו לנהוג על פי הערכים שהם מטיפים להם- בבחינת, קשוט עצמך תחילה- נראה אותם במלוא צביעותם.

בניגוד למה שהם אומרים- מנקודת מבטם, לא כולם שווים. המדינה שלהם. ביהמ"ש העליון שלהם. התקשורת שלהם. הכול תוצאה של השתלטות כוחנית. יש להם הסבר משכנע לכיבוש מוקדי הכוח, אותו ינצרו בליבם. לעיתים ההסבר הזה "נמלט" מהפה שלהם: למרות הרוב- כך ישיחו בינם לבין עצמם- האספסוף טרם הגיע לבשלות אינטלקטואלית לשלוט.לא, זאת לא גזענות או יהירות, זוהי אחריות.

קשה להם עם אהוד ברק. מאז נחת בחיקו המוחרם של נתניהו, הוא עושה דברים מוזרים. האחרון שבהם: סילוק מפקד גל"צ יצחק טוניק מהתחנה שלנו. חוצפה! 63 שנה הסידור הזה- לפיו איש שמאל מפקד על התחנה- עובד יופי, ופתאום, כברק ביום בהיר, מוריד "הפודל" של נתניהו את הגיליוטינה.

קבלו ציטוט: מעבר לפגיעה הלא הוגנת בטוניק, יש כאן ניסיון כוחני להראות, מי כאן בעל הבית" (רזי ברקאי / ידיעות-אחרונות / 22.5.11)… טלי ליפקין-שחק ביטאה את זעמה במילים: "הטענה שלי היא על האופן שזה נעשה". נשיאת מועצת העיתונות, הגברת דליה דורנר, הביעה דאגה סלקטיבית מפגיעה בחופש העיתונות. קראתי, ראיתי כתבות תמיכה בטוניק בטלביזיה, ונגעלתי. צבועים.

לטלי ליפקין אזכיר, שיצחק רבין פיטר את דן שומרון (שניהם ז"ל) כיו"ר מועצת המנהלים של תע"ש, ב… פקס. יש לי תחושה חזקה, שלא הייתה לה בעיה עם הדרך המגעילה בה בחר רבין לפטר יהודי יקר עתיר זכויות. התגובה של רזי ברקאי מסגירה את תחושתו הבסיסית: זה שלנו. הערכים של השופטת בדימוס דליה דורנר על חופש עיתונות וחופש ביטוי, נמצאים בתוך סילוק הלוחמים שעתרו לבג"צ נגד הסרט "ג'נין, ג'נין"(מוחמד בכרי: אני נשבע שכל מה שמופיע בסרט, אמת).

יצחק טוניק והחברים הצבועים שלו, מגעילים אותי. הם מוכיחים לי את חוסר האונים שלי מול הצביעות שלהם. סילוקו העדין- אני הייתי מעיף אותו בשפיץ לאף!!- גורם לי נחת. ככה יעשה לכובש הצבוע שמצפצף על בעלי הבית שלו- האזרחים. אין לי ספק שהזמן יתקן את העיוות לפיו הם שולטים בכל מוקדי הכוח. עד אז, אבטא בגאון את תחושת הגועל שלי מהצביעות שלהם…

כתיבת תגובה

*