תקשורת (שר)מוטה
בדמוקרטיה בריאה התקשורת חופשית. בדיקטטורה, התקשורת מגויסת. בדמוקרטיה הישראלית, התקשורת לא מגויסת ולא חופשית- מתמסרת. נותנת את עצמה, עם כל הקונוטציה של המילה "נותנת". בקיצור, תקשורת (שר)מוטה. לכתבה המלאה...
מאי 2011
א ב ג ד ה ו ש
« אפר   יונ »
1234567
891011121314
15161718192021
22232425262728
293031  

הימרו והפסידו

הימרו והפסידו

מישנה: ההתנהלות של הפלסטינים מול היהודים ילדותית. מנקודת מבט אובייקטיבית, הם נראים כמו מהמר שאחרי שהפסיד את כספו בקזינו, הוא יוצא החוצה, ומיילל: אני רוצה את הכסף שלי בחזרה. שואלים אותו: אילו הרווחת, האם היית מחזיר לקזינו את הכסף?…
****************
כל מהמר יודע: הימור הוא כניסה לסיטואציה עם סיכון וסיכוי.
הרווחת: שיחקת אותה- תהנה!
הפסדת: אכלת אותה- תלמד!
שאלה: האם תיתכן סיטואציה שבה מי שהרוויח בהימור יידרש להחזיר את זכייתו? התשובה כמובן היא לא!- בדיוק כמו שמי שהפסיד לא ידרוש לקבל בחזרה את מה שהפסיד!

יש שלושה סוגי הימור: הראשון מושתת כולו על מזל, השני על אינטואיציה, והשלישי על מחשבה מעמיקה. כן, הרציונאל הוא מרכיב ראשי בהימור מהסוג השלישי. מקובל לחשוב שככל שהסיכון גדול יותר, כך הסיכוי- אלא שזה לא ממש נכון.

החיים שלנו רצופי הימורים. בעסקים יש הימור. בבחירת בן/בת זוג, יש הימור. קזינו (לוטו, טוטו, קלפים) כולו הימור. אנשי עסקים ששואפים לצמוח, חייבים לקבל הרבה החלטות שמרכיב ההימור בהם גדול. פוליטיקאים עם עקרונות במשקל נוצה, מהמרים על "טרנד אידיאולוגי" ו/או על "הסוס הנכון". גם האזרחים בדרכם לקלפי מהמרים. התחושה שמנהיג x, או מפלגה y תביא מזור, פעמים רבות מתבררת כהימור כושל.

בעבירות על החוק יש הימור. כשאולמרט והירשזון לקחו מעטפות גדושות ממקורבים, הם הימרו על הכבוד וחופש שלהם. כמו שזה ניראה, ההימור הזה עלול להסתיים במשחק שש-בש בין שניהם (שגם בו יש הימור)- במעשיהו. גם שרון הימר: משאל המתפקדים היה הימור לא מוצלח שלו. הצבתו בראשות הליכוד, הייתה הימור לא מוצלח של מתפקדי המפלגה. דווקא ההינתקות מבחינתו, הייתה הימור מוצלח. עובדה: מיד לאחר שהתחייב בה, הפך מלימון חמוץ ורקוב לאתרוג יקר.

שלום בין שני צדדים שהקיזו הרבה דם, גם הוא הימור. "הסכם השלום" הידוע שחתמו בני שבט קורייש עם הנביא מוחמד ("הסכם חודייבה"), התברר כהימור רע במיוחד. גם הסכם אוסלו התברר כהימור בלתי מוצלח בעליל. הסכם השלום עם מצרים היה הימור ישראלי נועז שהצליח באופן חלקי. התברר שהנשיא המצרי אנוואר סאדאת, מי שחתם על הסכם השלום עם בגין, הימר בהסכם הזה על חייו, והפסיד.

גם מלחמה היא הימור. הימור מטורף. ב- 48 הערבים הימרו והפסידו. רצו מזרח-תיכון ערבי, וקיבלו נכבה. הם לא השלימו עם התוצאה, והימרו שוב ב- 67, ואח"כ ב- 73, ושוב הפסידו. מה היה קורה אילו ניצחו באחת מהמלחמות? במקרה כזה מדינת ישראל הייתה נמחקת, והזוכים היו מחלקים ביניהם את פירות ההימור.

ההתנהלות של הפלסטינים מול היהודים ילדותית. מנקודת מבט אובייקטיבית, הם נראים כמו מהמר שאחרי שהפסיד את כספו בקזינו, הוא יוצא החוצה, ומיילל: אני רוצה את הכסף שלי בחזרה. שואלים אותו: אילו הרווחת, האם היית מחזיר לקזינו את הכסף?…

ישראל רוצה שלום עם הפלסטינים. שלום אמיתי. כזה שישחרר את השמאלנים מתסביכי אשמה מטופשים. כדי שהשלום לא יהיה הימור שיעלה לנו ביוקר, הוא צריך להכיל בתוכו שני עקרונות יסוד: סוף לסכסוך! ו- הכרה בישראל כמדינת הלאום היהודי. עד אז, חובתנו להכניס תוכן ספרטני לקלישאה הרומית: הרוצה בשלום ייכון למלחמה…

תגובה אחת לפוסט "הימרו והפסידו"

  • גד שליו:

    אותה קומבינה פוליטית המכונה "פלסטינים", או שמא ראוי יותר לכנות אותם "פלספינים", רחוקה מאוד מלהקרא "מהמרי קזינו כושלים"… לכל היותר המהמרים היו/הם חדלי האישים המנהיגים את העולם הערבי: המלכים המנותקים של פעם, הדיקטטורים המהפכנים עאלק של שנות החמישים והשישים, יורשיהם שאפילו לא ניסו להראות מהפכנים או המעונבים של שנות המשונים והתשעים שאולי קוראים להם אדוארד, אבל רמת העקביות והיושרה שבמעשיהם מזכירה הרבה יותר את סעיד…

    הפלספינים הם לכל היותר בני דמותם של אותם "ממלאי צ'אנס" ומגרדי חיש גד מתמידים המתאספים ביום המשכורת ליד דוכן מפעל הפיס (שלא פעם מוצב ממש ליד המוסד/מפעל בו הם מרוויחים שכר זעום). אין דבר המשמח אותם יותר מאשר ההזדמנות, אולי אחת למאה פעמים, לממש זכייה עלובה לטובת מילוי/גירוד טפסי הימורים בדיוק בגובה אותו הסכום. הם לעולם לא יתעשרו, או יתקדמו בגלל שום זכיה, ולא משנה מה ערכה. ולא… זה לא משום שהסיכוי להוציא איזו זכיה משמעותית בצ'אנס/חיד גד היא אפסית, אלא משום שהם כבר מזמן לא שם בשביל לנסותולגרד כסף שאינו בא מעבודה ששכרה בצידה (ולא שהם באמת רוצים להשיג משהו בעבודה קשה) אלא פשוט משום שההתגודדות ליד הדוכן – לצד כמה וכמה עמיתים עלובי חיים בדיוק כמותם – היא פשוט הרגל שהם לא מכירים משהו אחר מלבדו.

כתיבת תגובה

*