תקשורת (שר)מוטה
בדמוקרטיה בריאה התקשורת חופשית. בדיקטטורה, התקשורת מגויסת. בדמוקרטיה הישראלית, התקשורת לא מגויסת ולא חופשית- מתמסרת. נותנת את עצמה, עם כל הקונוטציה של המילה "נותנת". בקיצור, תקשורת (שר)מוטה. לכתבה המלאה...
אפריל 2011
א ב ג ד ה ו ש
« מרץ   מאי »
 12
3456789
10111213141516
17181920212223
24252627282930

חזון השלום של ערפאת

חזון השלום של ערפאת

מישנה: 17 שנה חלפו מאז שלשלו לכיסם רבין ופרס את כספי פרס נובל לשלום, ודומה שהשלום מעולם לא נראה רחוק יותר. חזון "השלום" של ערפאת, כולל אי ויתור על זכות השיבה. סאיב עריקאת: מדובר בשבעה מיליון פליטים… הלכתי לארכיון…
*****************
שליטת הרופסים בתקשורת אפשרה להם לתקוע לרבים ותמימים את קלישאות השלום שלהם. מיליון פעם שמענו: "שטחים תמורת שלום"…… "שלום עושים עם אויבים"…. "הכיבוש… הכיבוש… הכיבוש"… זה עבד.

המציאות הוכיחה שפינוי שטחים, ואפילו עקירת ישובים על אלפי היהודים- לא קירבה את השלום אפילו במילימטר. להיפך. המציאות הוכיחה, ש- "שלום עושים עם אויבים"- בתנאי שהם רוצים שלום. ואלה לא נמצאו. המציאות הוכיחה שקיימת מחלוקת בלתי ניתנת לגישור לגבי המושג "כיבוש" ו- "התנחלויות".. הרופסים מתכוונים לישובים ביו"ש, והפלסטינים מתכוונים לעפולה ות"א.

המציאות הוכיחה? מי היא בכלל לעומת ההזיות של השמאל?!- הדחקה קלה, והופ- המציאות משתכשכת בקרקעית פח הזבל ביחד עם האמת והעובדות. מדהים לגלות שאנשים חכמים עתירי תארים והישגים מדחיקים את כל סימני היקיצה.

באוקטובר 2007, הותרה לפרסום ידיעה מפי ראש השב"כ יובל דיסקין לפיה סוכלה תוכנית התנקשות בראש הממשלה אולמרט, שהיה בדרכו לשיחות עם אבו-מאזן. המתנקשים- אנשי פת"ח. החשודים נעצרו, ולמרות שהודו, שוחררו, בשיטת הדלת המסתובבת. אילו היו "עובדים זרים", הדלת המסתובבת הייתה מטריפה את הרופסים.

כבר כמה שנים שיש לפלסטינים מדינה על המדף. כל שעליהם לעשות כדי לקחת, זה לקיים את התנאי עליו חתמו: פירוק ארגוני הטרור. כשעושים אחד ועוד אחד המסקנה מזדקרת מעצמה: הפלסטינים ממוקדי מטרה- מחיקת ישראל. מבחינתם, השבת האדמה שנגזלה ב- 48, היא הצדק המוחלט. כדי להגיע ליעד ההיסטורי הזה, ערפאת הגה את "תורת-השלבים". אין סוכן אשליות יהודי שלא יודע במה מדובר.

כדי לממש את התוכנית, הוא פעל בשני ערוצים: פלסטיני וישראלי. לביילינים הוא שיגר מסרים עם המילה "שלום", כשבמקביל הוא דיבר על "תוכנית השלבים". עוצמתה של המילה "שלום" הייתה כל כך חזקה, עד כי פליטתה, כיבתה את כל נורות האזהרה שהבהבו וריצדו מול עיני השמאלנים. אני בטוח שכאשר ערפאת שמע את פרס מסביר לאזרחי ישראל שחלקי הגופות שמתנדבי זק"א ליקטו הם "קורבנות שלום", הוא נקרע מצחוק.

לבני עמו הוא הבטיח שהסכם אוסלו כמוהו כהסכם חודייבה. מחיקת ישראל היא יעד ריאלי, בהתקיים שלושה תנאים: א)- סבלנות. ב)- טרור מבוקר. ג)- שימור תנאי החיים המחפירים של הפליטים. מבחינתו, אין סוכני מכירות יותר אפקטיביים ל"תוכנית השלבים" מעקורים שחיים במיץ של הזבל.

17 שנה חלפו מאז שלשלו לכיסם רבין ופרס את כספי פרס נובל לשלום, ודומה שהשלום מעולם לא נראה רחוק יותר. דקה לפני שההיסטוריה סילקה את ערפאת, סוכני השלום גאלו אותו מגלות טוניס, זיכו אותו ברהביליטציה עולמית, הטביעו בו חותמת "כשר", והציגו אותו בפני אזרחי ישראל כ"פרטנר".

17 שנה, וזכות-השיבה מתקתקת מתחת כורסתם של סוכני האשליות. והם מתעלמים. אפילו הכרה בישראל כמדינת העם היהודי- לא שמענו. לשמאל יש תשובה: אנחנו לא צריכים את ההכרה של הפלסטינים. זה כולל גם את (המנהיגות של) ערביי ישראל. החיים בבטן הסוס הטרויאני אולי מחניקים קצת, אבל מה זה לעומת ההקרבה של הפליטים שלא זכו לשיקום? נבירה בארכיון תגלה ש"המתונים" הפלסטינים נתנו מספיק סיבות וסימנים כדי שהיהודים יבינו. לכל מפגשי השלום עם הביילינים הייתה תכלית אחת: הזנת הרפיסות של סוכני האשליות.

דודו אלהרר במאמרו "השלום הפלסטיני(29.4.11) מביא ציטוטים ממאמר שכתב
העיתונאי הבכיר זוהיר אנדראוס. למי שהחמיץ: "הסכסוך החל בעקבות הנכבה, כלומר ב- 1948, ואם צריכים לפתור את הבעיה של העם שגורש ממולדתו, חובה לפתור את בעיית הפליטים הפלסטינים… האם אנחנו מסתפקים במדינה מצ'קמקת בגדה המערבית וברצועת עזה, או שהעם הפלסטיני דורש גם דורש, מהעולם, לאלץ את ישראל ליישם את החלטת מועצת הביטחון 194, המצווה להחזיר את הפליטים למולדתם"

כמה חודשים קודם, שיגר ד"ר סאיב עריקאת מהמקלדת שלו עם התייחסות למה שהם מכנים זכות-השיבה: "לא יהיה שלום בלי קבלת התנאי של החזרת 7 מיליון צאצאי פליטים פלסטינים למולדתם". כתב עריקאת. המאמר הגיע אלינו כהבלחה שאינה ראויה אפילו לפולו-אפ קטן. למעט העיתון "ישראל-היום" אף ערוץ תקשורת לא התייחס. כנ"ל, הציטוט מפי ה(טי)נופת צופים ג'יבריל רג'וב: "ישראל היא סרטן באזור. בשם אלוהים אני בטוח שכל גרגיר מפלסטין ההיסטורית, מהים עד הירדן- ישוב אלינו" (חדשות 10 / 12.2.07).

אבו-מאזן לא יותר מתון. שר החוץ בממשלת ברק, פרופ' שלמה בן-עמי גילה שבשיחות השלום בקמפ-דייוויד (יולי 2000), אבו-מאזן הפגין קשיחות גדולה מזו שהפגין יאסר ערפאת. באפריל 2003, אהוד יערי תרגם לצופי הערוץ השני, את מה שאמר אבו-מאזן לתושבי עזה: "ישראל בחתימתה על הסכם אוסלו, עשתה את הגדולה בשגיאותיה"…

אנשים לא זוכרים, אבל אחרי שנחתם הסכם אוסלו, כל השמאלנים של מר"צ נשבעו שלא ייכון שלום בלי "ירושלים המאוחדת לנצח-נצחים". ערפאת שמע. היחס שלו לשבועת השמאלנים- בוז עמוק. הוא מכיר אותם…

בפברואר 2002 פרסם הניו-יורק טיימס מאמר שכתב הראיס עצמו ובו התייחס לזכות-השיבה. תחת הכותרת "חזון השלום הפלסטיני" כתב ערפאת: "ישראל צריכה להיות מציאותית ולהבין שלא ייתכן פתרון לסכסוך אם יתעלמו מזכויותיהם של אזרחים חפים מפשע אלה. בבעיית הפליטים- אם תישאר ללא פיתרון- טמון הפוטנציאל של ערעור כל הסכם שלום שיושג" (הארץ / 4.2.02).

במאמר פרשנות שהופיע באותו יום בהארץ כתב דני רובינשטיין"הקטעים החשובים מתייחסים לבעיית פליטי 48 ולזכות-השיבה. …מבחינה ישראלית, הכרה בזכות-השיבה פירושה הרס המדינה. בציבור הפלסטיני לעומת זאת, רואים בה עיקרון מקודש שאין אפשרות לסגת ממנו".

זכות-השיבה כתב דני רובינשטיין הינה "עיקרון מקודש" לפלסטינים. עכשיו תגידו: עם אלה ניתן לעשות שלום? אבו-מאזן יודע שהרופסים מאוהבים עד כלות בטעות המדינית שלהם. הם מוכנים למות, ולא להודות שדווקא השנואים מהימין, צדקו. אפילו הפיוס של הפת"ח עם אלה שנשבעו שבועה דתית למחוק את ישראל, לא תגרום להם להתפכח. אני לא פסיכיאטר, אבל נדמה לי שהנכונות לצעוד כצאן לטבח עוברת בגנטיקה…..



…………………………………………………………………………………………………….

2 תגובות לפוסט "חזון השלום של ערפאת"

  • אלה:

    שקמת את אוצרך…ברכות.

  • בני יעבץ:

    אמא אבא, אך טבעי שירצו את ילדם, טבעי שינסו לנצל כל משאב כדי להחזיר את בנם, השיקול היחיד שעומד לפניהם הנו בנם, לא מנחה אותם שום שיקול מדיני או בטחוני, וכפי שאמרתי אני מבין את הסיטואציה בה הם נמצאים ולכן אני מבין לליבם, זה עדיין לא אומר שאני מסכים או שולל את עמדתם.
    לעומתם את תגובתו של העיתונאי "המהולל " נרי אבנרי איני מוכן לקבל וזאת מן הטעם הפשוט, כעתונאי אתה יכול להביע את עמדתך תהיה אשר תהיה אבל אמור את דעתך באופן עניני, אמור אני בעד החזרת גלעד או נגד החזרת גלעד מטעמים אלואו אחרים, אבל עזוב את ההורים הכואבים… עזוב את המשפחה תצטמצם להבעת דעתך.
    כבר אמר הלל הזקן והחכם "אל תדון את חברך עד שתגיע למקומו" .
    את דעתי על העתונאי נרי אבנרי תחסכו ממני

כתיבת תגובה

*