תקשורת (שר)מוטה
בדמוקרטיה בריאה התקשורת חופשית. בדיקטטורה, התקשורת מגויסת. בדמוקרטיה הישראלית, התקשורת לא מגויסת ולא חופשית- מתמסרת. נותנת את עצמה, עם כל הקונוטציה של המילה "נותנת". בקיצור, תקשורת (שר)מוטה. לכתבה המלאה...
ינואר 2011
א ב ג ד ה ו ש
« דצמ   פבר »
 1
2345678
9101112131415
16171819202122
23242526272829
3031  

אמנון דנקנר נזכר להתבייש

אמנון דנקנר נזכר להתבייש

מישנה: הקיפאון המדיני והרוח הפשיסטית המופיעה בדמיונו, גורמים לעורך מעריב לשעבר לבושה גדולה. במאמר ארוך ומפורט דורש מאיתנו מר דנקנר, שנגאל אותו מכלימתו. יש לנו תזכורת בשבילו. הלכתי לארכיון…

היו לו כמה הזדמנויות להתבייש אלא שהוא דילג עליהן. העדיף לשגר אלינו ביחד עם עמיתו דן מרגלית את השאלה הרטורית  "איפה הבושה", ומיד אחרי זה חזר למלונתו במעריב, ממנה זינק על כל מי שהטיל דופי ביושרו של ידידו אהוד אולמרט. הייתי בטוח שאמנון דנקנר ידיר את מקשיו ממאמרי פובליציסטיקה, עד לזיכויו המוחלט של ידידו הטוב. אלא ש"רוח פשיסטית" דחקה בו לספר לנו ש (ציטוט)- "בזמן האחרון זה בושה להיות ישראלי, ושאדם הגון חייב לחוש בבושה הזאת ולהסמיק רבתי".

תחת הכותרת "אני מתבייש" (מעריב / 7.1.11), מפרט דנקנר את מצוקתו המוסרית לנוכח מה שמעוללים לו מנהיגנו חדלי האישים, הגזענים עם הכיפה והשמאלנים עם הבטרייה הגמורה. כשראיתי את הכותרת, סברתי שמר דנקנר מתכוון להכות על חטא. יש לו סיבה טובה: את שתי הביצים שלו הוא הניח פומבית על יושרו של ידידו אולמרט.

"אני שם את יוקרתי", אמר דנקנר, "את חוש הריח שלי ואת המומחיות שלי כדי לומר שבכל הפרשיות האחרונות הקשורות באולמרט, אין תיק! אין באף אחת מהן תיק! יש כאן יד מכוונת" (מועצת החכמים / 28.10.06) …

דנקנר מתבייש להיות ישראלי מפני ש- "כבר מותר להיות גזען, ומותר להתגאות בכך". ואם יש בינינו מי שלא מבין למה מתכוון המצליף הנאור, הוא מפנה אותנו אל מכתבי הרבנים ("אל תמכרו דירות לערבים"!) והרבניות ("בנות ישראל לבני ישראל").

המכתבים האלה מביישים אותו, והוא בתגובה יטיח בנו את זעמו: "בשביל בן-אדם כמוני שמרגיש בדרך גידולו וחינוכו קירבה מיוחדת לציבור הזה, תחושת הייאוש למראה התרחקותו אל האזורים הכי מכוערים של חיינו, היא צורבת במיוחד".

הוא כתב "בדרך גידולו וחינוכו". זאת הזדמנות להזכיר לו וידוי מדהים מפיו על "בית גידולו וחינוכו". "גדלתי בבית גזעני", הודה דנקנר בפני ארי שביט…

אבל לא רק הגזענות מדירה מנוחה ממקשיו. בחושיו הכהים, הוא מזהה גל עכור שמאיים על הדמוקרטיה. ישראל תחת שלטונם, היא "דמוקרטיה לגיטימית", נאורה, מתחשבת ובעיקר שוחרת שלום. קואליציה ימנית בראשות הליכוד, מעולם לא זכתה ולא תזכה ללגיטימיות. לא רק משום חוסר הכישרון הגנטי של מנהיגיו לנהל מדינה, אלא משום שהאזרחים שהצביעו לליכוד הם הדור השני של "הברברים", שחוללו את המהפך ב- 77.

המאפיין הראשי של הדמוקרטיה- חילופי שלטון- לא מקובל על העדר אליו משתייך  דנקנר. בעיניו, ניהול המדינה חייב להיות באותן ידיים שמאלניות, שהרי השלטון הוא "קודש הקודשים". 29 שנים המתינה הדמוקרטיה הישראלית עד למהפך שרק בזכותו זכתה ישראל בתעודת כשרות דמוקרטית. ומה היה לדמוקרט דנקנר לומר על חילופי השלטון: "הברברים פרצו את החומות"…

גם "הקיפאון המוחלט בתחומי מה שקרוי תהליך השלום", מטריד את שלוותו. קיפאון שבגינו (ציטוט) "מעמדה של ישראל בעולם ירוד ויחסינו עם ארה"ב גרועים". לקיפאון הזה יש אשמים (ציטוט): "ממשלה כמו זו המכהנת היום, שנשענת על יותר מדיי טיפוסים גזעניים ובעלי נטיות פשיסטיות, שמדברים בטון של בעלי אגרוף המציצים פתאום מבין קפלי הדפים הכי גרועים בהיסטוריה, נדחפת ברוח הגבית של הנאצות הגזעניות והמגמות הפשיסטיות הרחק מנתיב של הסדרים, ויותר להתבצרות כוחנית מאובנת".

הנחרצות הזאת, מזכירה נחרצות הפוכה של דנקנר (הניסוח המסורבל באחריותו): "צריך להיות קיצוני בעיוורון כדי לא לקלוט את זה… התמוטטה אצלי ההערכה הסבירה שהייתה לי שהפלסטינים יעשו איתנו שלום על בסיס פחות או יותר גבולות 67… לא, הם לא רוצים! בסופו של דבר הם רוצים לראות אותנו יוצאים מכברת הארץ הזאת של ישראל בגבולות 67… ולכן אנחנו צריכים לעמוד על נפשנו- או לנסוע מכאן"…

מאז, הפלסטינים לא זזו מילימטר, ומשחקים את "הקשים להשגה". הפוך מנתניהו. אז מדוע לא יופנו החיצים לשכנינו הסרבנים? אמנון דנקנר הוא אחד מעדר טועה, תועה ויהיר. והעדר הזה חושב פוליטיקה. רק פוליטיקה.

ובכל זאת- מצאתי סיבה אחת מוצדקת לבושה של דנקנר: העדר העייף שהוא משתייך אליו. למרות שליטתם באמצעי התקשורת, השמאלנים של היום מפרפרים את המחאה שלהם. הינה לכם מקור בושה מפואר. האליטה שפעם הובילה ונתנה מעצמה, היום היא אליטה לוקחת.

"תש כוחה של העלית והאינטליגנציה הישראלית", כותב דנקנר, "והיא מזמן הרימה ידיים. העלית הזאת אינה מתגייסת עוד לשום מאמץ, לא לעצומות, לא לעצרות, לא להפגנות, לא למשמרות מחאה, לא לשביתות שבת. זה שנים רבות שבמידה רבה היא כבר הפסיקה לתרום באורח משמעותי למדינה בתחום החשוב של התגייסות ליחידות השדה של צהל".

אמנון דנקנר נהנה להתבייש. אנחנו לא מאמינים ולא מכירים בחשיבותה של בושה שגורמת לבעליה הנאת הצלפה. אנחנו רוצים לראות אותו מתייסר בגין צריבתה. יש לו סיבות אחרות להתבייש: ההימור הלא מוצלח על המושחת אולמרט, והורדת מעריב בתקופתו לזנות אתית…

כתיבת תגובה

*