תקשורת (שר)מוטה
בדמוקרטיה בריאה התקשורת חופשית. בדיקטטורה, התקשורת מגויסת. בדמוקרטיה הישראלית, התקשורת לא מגויסת ולא חופשית- מתמסרת. נותנת את עצמה, עם כל הקונוטציה של המילה "נותנת". בקיצור, תקשורת (שר)מוטה. לכתבה המלאה...
נובמבר 2010
א ב ג ד ה ו ש
« אוק   דצמ »
 123456
78910111213
14151617181920
21222324252627
282930  

מי מפחד ממשאל-עם

מי מפחד ממשאל-עם

מישנה: דווקא אלה שרימו, בגדו במצביעים שלהם, וגנבו את המנדטים ממפלגת האם, דווקא הם רוצים שנאמין להם. "הבחירות, זה משאל עם", אמר ח"כ שטרית מעל הדוכן. כאילו שכחנו שבניגוד לתוצאות הבחירות, שרון גירש את אלה שהעלו אותו לשלטון.

איך יכול להיות שבמדינה דמוקרטית, אלה המגדירים עצמם "שוחרי דמוקרטיה", יכולים להתנגד למשאל עם? אם נאסוף לערימה אחת, את כל החוקים שחוקקו הפרלמנטים בעולם מאז הומצאה שיטת הדמוקרטיה- בשפיץ של הערימה, יהיה חוק משאל-עם. אז איך יכול להיות שהם נגד? צביעות…

אלה אותם שוחרי דמוקרטיה, שהסירו את כל המחסומים הדמוקרטיים בדרכו של שרון העוקר. אלה הם אותם שוחרי דמוקרטיה שעודדו והריעו לגנבי מנדטים שפיצלו מפלגת השלטון. אלה אותם שוחרי דמוקרטיה צבועים, שעודדו נבחרי ציבור לבגוד במצביעיהם. שיתוף הפעולה בין "שוחרי הדמוקרטיה" האלה, לבין יורשי שרון, נמשך גם כאשר הכנסת דנה בחוק משאל העם.

ולפני שאני ממשיך, כמה מילים על החוק. מדובר בהנחת הסכם מדיני עתידי הכולל ויתור על שטחים בריבונות ישראל, להכרעת הציבור. האזרחים צריכים לשלשל לקלפי את דעתם בעד או נגד ההסכם שעבר הכרעה בממשלה ובכנסת. זה הכול. לכאורה, שוחרי הדמוקרטיה צריכים לתמוך. כי מה יותר דמוקרטי מאשר לשאול את פי העם. ולמרות זאת, ההתנגדות מגיעה מצד שמאל. למה?

הינה לכם התשובה: החוק אמור לכבות דליקה בימין, אם וכאשר נתניהו יצליח להביא הסכם (אני לא מאמין שאבו-מאזן יכול). הסיוט של קדימה והשמאל שהוא, דווקא הוא,  יצליח איפה שהם נכשלו. אין להם סיוט פוליטי גדול מזה. ציפורה מבינה שהסיכוי שלה תלוי בכישלונו, מכאן המאמץ להערים קשיים.

במקרה של הסכם, כך צופים אנשי קדימה, תפרוץ דליקה בימין. מה שאמור לכבות אותה הוא משאל-עם שבו נתניהו ישיג רוב, שהרי חלק גדול מהימין פלוס כל המרכז-שמאל, יתמכו. הכרעת האזרחים במשאל-עם, תאלץ את המתנגדים מהימין להרכין ראש מול הכרעת הבוחר. הדתיים מכירים את הפסוק "אחרי רבים להטות", והחילוניים יודעים מה פירוש "הבוחר אמר את דברו". ציפורה לבני שמייחלת לריסוק הקואליציה, רואה בחוק מטף הכיבוי של ביבי אם וכאשר. כמוה, כל שונאי נתניהו באליטה.

מי שעקב אחרי הדיון במליאה, ראה ושמע את המתנגדים. הם הגיעו מהמגזר, ממר"צ ומקדימה. לא נגיב לכולם, אבל הכי צבוע היה מאיר שטרית. "לא צריך משאל-עם", קבע שטרית", "הבחירות הן משאל-עם". דווקא הוא, גנב דעת ומנדט שכמוהו, דווקא הוא מזכיר לנו שעל פי תוצאות הבחירות, הציבור לא רצה את ההינתקות שהוא תמך בה. אז על איזה בחירות גנב הדעת השקרן הזה מדבר?

נבחרנו (לא כולם) יגידו את מה שאותו רגע ינחה אותם להגיד. זה לא מחייב אותם בהמשך. מלך השקרנים אריאל שרון ברגע מסוים נדרש לשאלת הנאמנות שלו לליכוד. קבלו ציטוט: "ביום רביעי קם שרון ושמע מקורבים שממליצים לפרק את הליכוד. לשכת ראש הממשלה קיבלה מיד הוראה להוציא הודעה: שרון נשאר בליכוד. הליכוד הוא הבית" (סימה קדמון / ידיעות-אחרונות / 19.8.05). שלושה חודשים אחרי, הוא גנב את המנדטים והקים את קדימה.

מאיר שטרית יודע, את מה שציפורה לבני, שאול מופז, חיים רמון ורוני בראון יודעים: התקשורת משווקת את השקרים שמתאימים לאג'נדה שלה כ- "התעלות מעל שיקולים מפלגתיים צרים". אלה אומרים על אלה "שקרנים", ואלה אומרים על אלה שקרנים. אז למה שנאמין להם?

ברשימות קודמות הבאתי קטעי וידאו בהם חיים רמון נראה משקר במצח נחושה, רוני בראון מודה שהוא ושרון רימו את העם. הפעם הבאתי שני קטעים שמופז ושטרית לא היו רוצים שתראו (בית לא עוזבים!). אחרי שתראו, תגידו אתם אם להאמין לאנשים כאלה. (בקרוב קטעי וידאו מביכים על ציפורה לבני). שופופו…

כתיבת תגובה

*