תקשורת (שר)מוטה
בדמוקרטיה בריאה התקשורת חופשית. בדיקטטורה, התקשורת מגויסת. בדמוקרטיה הישראלית, התקשורת לא מגויסת ולא חופשית- מתמסרת. נותנת את עצמה, עם כל הקונוטציה של המילה "נותנת". בקיצור, תקשורת (שר)מוטה. לכתבה המלאה...
אוקטובר 2010
א ב ג ד ה ו ש
« ספט   נוב »
 12
3456789
10111213141516
17181920212223
24252627282930
31  

חוק האברכים- זווית אחרת

חוק האברכים- זווית אחרת

מישנה: למעריצי רבין שסולדים מ"הכניעה" של נתניהו לחרדים צריך להזכיר שגם הוא נכנע לאולטימאטום של ש"ס, והעיף את שולמית אלוני ממשרד החינוך. האם זה מוכיח שהיה סחיט? גם אהוד ברק בזמנו נכנע לדרישת ש"ס וויתר על שירותיו של שר החינוך יוסי שריד. האם גם האיש הכי מצול"ש היה סחיט?

אתחיל מהסוף- אני תומך תמיכה מלאה בכל מהלך שיוציא את האברכים לשוק העבודה. אם ביטול קצבת "תורתו אומנותו", תבוטל, אהיה בין אלה המוחאים כפיים. אין לי ספק שכתום ייסורי הגמילה מהקצבה, האברכים יראו ברכה בביטולה. ובאשר לטענת החרדים לפיה המדינה "נותנת" גם לסטודנטים- הטענה הזאת מטופשת, מפני שהשתתפות המדינה בשכר הלימוד כמוה כהשקעה שתניב פירות עתידיים.

ואחרי שהבהרתי את עמדתי בבהירות, אני מבקש לפרשן את היחס של התקשורת ליחסים בין החרדים לקופה הציבורית. אין כאן יחס עקרוני. רק מהסיבה הזאת הסידור הפסול הזה נמשך 30 שנה. אם החרדים תומכים בקואליציית שמאל, הביקורת נשמעת בווליום נמוך. הסיבה: התקשורת השמאלנית מבינה שלקיום קואליציה יש מחיר.

אם החרדים שותפים בקואליציית ימין, צריך אטמי אוזניים כהגנה מהווליום. כל שקל שמגיע אליהם מוגדר ככניעה לסחטנות, וכל החיצים מכוילים לראש הממשלה. לא שכניעה לסחטנים היא מעשה פסול- כניעה לחוטפי שליט דווקא תניב מחמאות- אבל נמאס לנו לשלם את מחיר ההישרדות של נתניהו.

כל מקטרגי נתניהו יודעים: אין כמוהו תומך בביטול הקצבאות, ואין כמוהו מוטרד מהדרת רגלי החרדים (והערבים) משוק העבודה. "כניעתו" היא תוצאה של שיטה שמצמצמת את מרחב התמרון שלו. זאת לא כניעה זוהי השיטה. היא נותנת בידי החרדים, כוח אותו הם מנצלים כדי להעמיד אולטימאטום לראש הממשלה. כל ראש ממשלה.

תזכורת: באוקטובר 2008, אחרי שאולמרט החליט להקדיש את זמנו למלחמה על החופש שלו, ציפורה לבני, בניגוד למה שהיא נוהגת לומר- הסכימה לשלם לש"ס מיליארד שח כדי שנבחריה יתמכו בה לראשות הממשלה. השיחות עם ש"ס התפוצצו בגין סירובה להתחייב לבל תחלק את ירושלים.

כותרת -ידיעות אחרונות28-10-08

למעריצי רבין שסולדים מ"הכניעה" של נתניהו צריך להזכיר שהוא נכנע לאולטימאטום של ש"ס, והעיף את שולמית אלוני ממשרד החינוך. האם זה מוכיח שרבין היה סחיט? גם ראש הממשלה לשעבר אהוד ברק נכנע לדרישת ש"ס וויתר על שירותיו של שר החינוך יוסי שריד. האם גם האיש הכי מצול"ש היה סחיט?

לשרון הייתה הזדמנות נדירה. עם 40 מנדטים (מול 19 של העבודה) הוא היה יכול לתקן המון מתחלואי השיטה, אלא שסיוטי לילה על טיול בוקר במעשיהו, גרמו לו להתמקד במימוש  שתי הפנטזיות של בעלי קופסת האתרוגים: עקירת ישובים וריסוק הליכוד.

בג"צ קבע שקצבת "תורתו אומנותו" איננה שוויונית. הקביעה הזאת הכילה בתוכה דרישה לתיקון. הממשלה החליטה על תיקון. המקטרגים מגדירים את התיקון כחוק עוקף בג"צ. קביעה שקרית ומסיתה. הטענה לפיה "אין הרבה סטודנטים עם שלושה ילדים ובלי מכונית" לא מפריכה את העובדה שהממשלה מצייתת לבג"צ.

שורה תחתונה: נכון עושה נתניהו שמחפש דרך לכרוך ביחד את קצבת "תורתו אומנותו" עם תוכנית להוציא את החרדים (והערבים) לשוק העבודה. את רומא לא בנו ביום אחד, ואת הקואליציה לא יפרקו ביום אחד…

כתיבת תגובה

*