ובחלומי, א.ב. יהושע ואני באותה טריבונה
מישנה: יש לו דעה על המשמעות של מדינת לאום יהודית. הוא פוחד מהחברים שלו, ולכן הוא שותק. פתאום הוא מופיע בחלומי ושולח אותי לארכיון…
…
ההרהורים על חוק האזרחות, לא הניחו לי גם אחרי שנרדמתי. לא זוכר את התחלת החלום, אבל פתאום אני מוצא את איש הרוח, הסופר א.ב. יהושע בטריבונה יושב לידי. אני אומר לו, אדוני הסופר, התבלבלת. החבר'ה שלך יושבים בטריבונה ממול. בטריבונה הזאת יושבים אלה התומכים בחוק האזרחות.
– לא התבלבלתי, השיב לי הסופר בחלומי, גם אני תומך בחוק המוצע.
– אתה? הבעתי תמיהה. צבוט אותי. אני חושב שאני חולם…
הוא צבט אותי. לא התעוררתי.
– בכל זאת, מה הביא אותך לטריבונה של "הפשיסטים"?
– אני מוכן להסביר לך, אמר, בתנאי שתפסיק לפצח גרעינים. זה מעצבן אותי.
הפסקתי….
– מדינת ישראל נלחמת על הלגיטימציה שלה כמדינה יהודית, הסביר הסופר, ובשנים האחרונות חל כרסום בזכות היהודים למדינה משלהם. השלב הבא של המאבק, יהיה על "מדינת כל אזרחיה". זה יבטל את "חוק השבות", ומכאן, ניתן לחשב את קיצה של מדינת היהודים לאחור.
– חוק השבות מפלה ערבים לרעה, אמרתי לו, מהסיבה הזאת הוא אינו מוסרי…
– אני חושב שחוק השבות הוא חוק מוסרי, ובזכותו…
– הפסקתי אותו: אתה מוכן להיכנס לאולפן טלביזיה ולהגיד את זה?
– אין צורך, הוא אמר לי, אמרתי זאת בעבר. לך לארכיון שלך ושלוף משם קלטת מינואר 95. היה דיון בנושא הזה בדיוק…
השלפוחית העירה אותי…
סיפרתי לעצמי את החלום בטרם יתפוגג, ומיד אחרי שהטלתי את מימיי הלכתי לארכיון.
וואלה, מצאתי…
שופופו…
