תקשורת (שר)מוטה
בדמוקרטיה בריאה התקשורת חופשית. בדיקטטורה, התקשורת מגויסת. בדמוקרטיה הישראלית, התקשורת לא מגויסת ולא חופשית- מתמסרת. נותנת את עצמה, עם כל הקונוטציה של המילה "נותנת". בקיצור, תקשורת (שר)מוטה. לכתבה המלאה...
אוגוסט 2010
א ב ג ד ה ו ש
« יול   ספט »
1234567
891011121314
15161718192021
22232425262728
293031  

הצבועים לא מוותרים

הצבועים לא מוותרים

מישנה: זאת לא פעם ראשונה שילדים ניצבים מול מצלמות בגין החלטת ממשלה לגרש. לפני 5 שנים (כמעט) אותם אנשים שמרחמים על "ילדי העובדים הזרים" לא ריחמו על ילדים יהודים שגורשו ונעקרו ממקום הולדתם. הלכתי לארכיון…

כשהנשיא פרס אומר: "לא יעלה על הדעת לגרש את ילדי העובדים הזרים", הוא מתכוון לומר, שהרעיון הזה בלתי נסבל ובלתי סביר באופן קיצוני. חודשים רבים מנהלים הצבועים בגיבוי תקשורת אוהדת את המאבק בעד השארתם בארץ של השוהים הבלתי חוקיים, והנשיא שותק. מה קרה שממצב שתיקה ארוכה הוא עבר ל- "לא יעלה על הדעת"? איפה היה עד היום?

הינה לכם התשובה: סיבת השתיקה הייתה- לא יעלה על הדעת שמדינת חוק תשאיר בתחומה שוהים בלתי חוקיים. הוא יודע את זה, כמו שהוא יודע שבימים אלה ממש צרפת מגרשת בסיטונות שוהים בלתי חוקיים חזרה לרומניה. אם כך, מדוע ראה חשיבות לצאת למען מאבקם של מה שהוא כינה "ילדי העובדים הזרים"? פרס יודע מה שכל בולשביק יודע: אם התקשורת מאחוריך, מותר ואפשר לתמוך ברעיונות מטורפים. "אוסלו" ו"ההינתקות" הן שתי דוגמאות היסטוריות.

עכשיו העובדות:

א)- בכל מדינה בעולם, שוהים בלתי חוקיים, אחת דינם- גירוש!

ב)- משרד הפנים והשר אלי ישי, אסרו מלחמה כנגד התופעה המתפשטת של השוהים הבלתי חוקיים.

ג)- הממשלה, בהתאם להמלצת ועדה, החליטה לגרש חלק מהעבריינים האלה.

ד)- העובדה שיש לעבריינים האלה ילדים, נוצלה ע"י עמותות, פוליטיקאים ובעיקר התקשורת שחברו יחד כדי ליירט החלטה נכונה ובעיקר חוקית.

ה)- הטקטיקה של אלה הייתה: גיוס דעת קהל באמצעות הצבת הילדים מול המצלמות.

עד כאן העובדות.

זאת לא פעם ראשונה שילדים ניצבים מול מצלמות בגין החלטת ממשלה לגרש. לפני 5 שנים, (כמעט) אותם אנשים שמרחמים על "ילדי העובדים הזרים" לא ריחמו על ילדים יהודים שגורשו ונעקרו ממקום הולדתם. גרוע מכך, המאבק (הצודק!) של הכתומים "שעשו שימוש בילדיהם" עורר אצלם סלידה. זה נתפס כמניפולציה מקוממת.

ם- התמונות שהרגיזו את נעה ידלין

את הקטעים האלה ראתה גם נעה ידלין מבקרת הטלביזיה של מעריב. אני דמעתי, והיא רתחה מזעם. תחת הכותרת "ערוץ הילדים" כתבה ידלין: "כל מה שנגוע בשימוש בילדים יש לגנות ולהוקיע בטון נזפני" (מעריב / 21.8.05). ראוי להדגיש שתכלית התמונות הייתה שידור הגירוש, לא ניסיון "מניפולטיבי" לסכל את הגירוש.

עוד מאותה ביקורת: "השימוש בילדים, יחד עם השימוש בשואה ניצבים הרחק הרחק מאחורי איזה קו אדום נוצץ, מהבהב וחד משמעי שאין עליו עוררין… הבעיה היא שהקו האדום הזה, בין שימוש בילדים ובשואה ובין סוגים אחרים של מניפולציה, הוא קו מלאכותי"… ניצולי שואה למען שוהים בלתי חוקיים, זה בסדר…

וציטוט אחרון: "השימוש בילדים, מקומם ככל שיהיה, הוא בסה"כ הקצנה של מניפולציה מופרזת, נפוחה וצעקנית… (שימו לב) ילדים הם נשק יום הדין, אם כל המניפולציות, המילה האחרונה שאחריה אין יותר מה להגיד"…

עשרה קבין צביעות ירדו על העולם. תשעה נטלו מנהיגי השמאל והעשירי נחת בלשכת הנשיא פרס.

2 תגובות לפוסט "הצבועים לא מוותרים"

  • נחום שחף:

    "מגרשים ובוכים" כותרת הולמת יותר ל"קצינה נשברת". תמונת הקצינה המגרשת ובוכה מזכיר לי את שירה של סי הימן "יורים ובוכים" במשמעות של חיילי צה"ל היורים בפלשתינאים "תמימים".
    לגירוש אלפי ילדים יהודים מבתיהם בתהליך המכובס שנקרא בפיהם "התנתקות" הם לא חיברו שירים ומנגינות. הם ערלי הלב "יפי הבלורית והתואר" רק כעסו על השימוש הציני כביכול בתמונות ילדים.
    גירוש 400 ילדי שוהים זרים בלתי חוקיים מתאיילנד והפיליפינים אסור, גירוש כ-6000 ילדי מתישבים יהודים מחומש אלי-סיני נווה-דקלים ועצמונה, 9280 בני אדם, מותר.
    היהודים כבר רגילים עוד מאירופה, ילדי מתנחלים חסרי זכויות אדם.

  • Benjamin:

    Thank God! Soemnoe with brains speaks!

כתיבת תגובה

*