תקשורת (שר)מוטה
בדמוקרטיה בריאה התקשורת חופשית. בדיקטטורה, התקשורת מגויסת. בדמוקרטיה הישראלית, התקשורת לא מגויסת ולא חופשית- מתמסרת. נותנת את עצמה, עם כל הקונוטציה של המילה "נותנת". בקיצור, תקשורת (שר)מוטה. לכתבה המלאה...
אוגוסט 2010
א ב ג ד ה ו ש
« יול   ספט »
1234567
891011121314
15161718192021
22232425262728
293031  

יש אנשים שאסור להרגיז

יש אנשים שאסור להרגיז

מישנה: העיתון ישראל-היום נכנס לנישה פנויה: אמת!! פתאום מתברר, שיש לאמת  ביקוש עצום. בניגוד לשקר, שמופיע כשהוא מאופר וחנוט בחליפה יקרה, האמת מגיעה עירומה. בעיני אנשים הגונים, האמת סקסית.

אזרחי ישראל מבינים שב"פרשת המשט הטורקי" יש שני צדדים: מדינת ישראל, מול אויבי ישראל. התקשורת ראתה רק דבר אחד: נתניהו. מבחינתם של בכירי העדר, ועדת טירקל היא עוד הזדמנות להטיל רפש בראש הממשלה. מהסיבה הזו, נחשפו צרכניה לסיקור עוין, מגמתי ובעיקר שקרי של עדות נתניהו בוועדה.

למעט איילה חסון, כל פרשני החדשות בטלביזיה "הבינו" שראש הממשלה מתנער מאחריות, מה שגרם לו לעמוד מול מצלמה ולהדגיש את אחריותו הכוללת. ולמרות ההבהרה, למחרת קראנו בידיעות-אחרונות על נתניהו שהתנער והתפתל, ובמעריב הכותרת הייתה: "הפיל את התיק על ברק". בן כספית נסחף בשנאתו כשקבע: "ראש הממשלה שהעיד בפני ועדת טירקל הוכיח כי בימים האלה, אין מלך בישראל".

בתוכנית "עושים סדר" עם בן כספית (ערוץ 2 / 10.8.10), זכו הצופים לראות באולפן שלושה דעתנים שמאלנים (כספית, שמעון שבס ומשה שחל), שעוד לפני שפתחו את הפה ידענו שישתפו אותנו בחרדתם המזויפת לנוכח מנהיגות שמתנערת מאחריות. יום למחרת, אותה תוכנית עם מנחה עוד יותר שמאלנית (גל גבאי), ובאותו נושא, חיוו דעה עוד שני "מעריצי" נתניהו: ח"כ נחמן שי ויוסי שריד…

העליהום הזה קומם את דן מרגלית. תחת הכותרת "שנאת חינם בצמרת", הוא כתב: "נתניהו נהג נכון בהפקידו את הטיפול במשט, בידי שר הביטחון. משאמר זאת טענו יריביו שחמק מאחריות. בכל מדינה שאינה מוכת איבה, איש לא היה  מתייחס ברצינות לביקורת כזאת. מדוע הוציא הבהרה? רק בגלל עוצמת הביקורת שאין בה תוכן" (ישראל-היום / 11.8.10).

העוינות הזאת לנתניהו עתיקת יומין. רבים העיתונאים שהודו בה, ביניהם כאלה שעוינים אותו. לא הייתי נדרש לנושא אלמלא הכילה העוינות הזאת  בוז עמוק לאמת. במבט לאחור הוכח שנתניהו רחוק מלהיות גרוע, ומועמדי התקשורת (ברק, שרון, אולמרט וציפורה) לא היו כל כך מוצלחים, וזה בלשון המעטה.

אבל יש גם צד חיובי לעוינות הזאת: בזכותה, העיתון "ישראל-היום" מצליח. מאז פורסמה הידיעה על מהפך בטבלת התפוצה, העיתונים ידיעות-אחרונות ומעריב בפאניקה. המאמץ הברוטאלי שהתחיל לפני שלוש שנים, לשכנע את הקוראים לא לעלעל בעיתון החדש- לא צלח.

מה לא אמרו עליו: ביביתון… סמרטוטון… הוא הכול, חוץ מעיתון. נחום ברנע הגדיר את העיתון "ישראל-איום". השיא היה, מאמץ לגייס ח"כים כדי להעביר בכנסת חוק מיוחד שייפגע בעיתון: "חוק אדלסון". כאן הם חצו קו אדום.

אדלסון ראה, שמע והתרגז. כל כלב יבוא יומו, חשב לעצמו. גם כלבי שמירה שמסתערים על עיתונו, מתוך המלונה של נוני מוזס ועופר נמרודי. המהפך בתפוצה מוכיח שהיום הזה הגיע. מסתבר שהבומרנג, יש לו תכונות של בומרנג…

כתיבת תגובה

*