עבריין מת!- מה קרה?
מישנה: בל נשכח- השוטר ו/או העבריין, נדרשים לעיתים להחליט בתוך שניות. שחר מזרחי קיבל החלטה "פזיזה" שגרמה למותו של העבריין. לעומתו, השוטר אסולין היה יותר "שקול", ומאז הוא שוכב צמח.
…
אין להקל ראש בקדושת חיי אדם. אחרי שהתברר שמלאך המוות לא לוקח שוחד, ברור שאין חשוב מחיי אדם. הערך הזה חייב להיות ראש וראשון בטבלת הערכים. הערך הזה כל כך חשוב, שאילו היינו ממקמים את הערכים לפי סדר חשיבותם, הפער בין המקום הראשון למקום השני, היה צריך להיות יותר גדול מהפער בין המקום השני לעשירי.
ואחרי שאמרנו את זה, יש לי דעה רעה על הכפלת עונשו של השוטר שחר מזרחי. לדעתי, הפסיקה הזאת היא נגד האזרחים. קדושת החיים צריכה לבוא לידי ביטוי בכמה אופנים: כשאדם חולה חייבים לעשות הכול כדי להצילו. כשאדם נקלע לסכנת חיים, חייבים לעשות (כמעט) הכול כדי לחלצו והכי חשוב: אסור לרצוח בדם קר!!
בעיה!- קדושת החיים היא ערך, שפושעים לא מכירים בו. התוצאה: לעיתים "ידונו" זה את זה למוות, ובמהלך ביצוע גזר הדין קרה שאזרחים תמימים שילמו בחייהם. אם חפצי חיים אנחנו, בקרב הבלתי נגמר עם הפושעים, חובתנו לדלל את ערך קדושת חייהם. רוצה לומר, שעבריין שסיים את חייו באמצע "העבודה", צריך להוציא מרובנו אנחת רווחה. לצבועים תמיד נשמור את הזכות לזייף צער…
אין עבריין שלא יודע שהעבודה שבחר כרוכה בסיכונים. כל אזרח שומר חוק היה מרגיש יותר בטוח אילו לרשימת הסיכונים שהעבריין מודע להם, יצטרך להוסיף גם סיכון חיים. הסיכון הזה עשוי לגרום לחלקם לחשוב, שמא העיסוק לא שווה את הסיכון. מה רע?
מהטריבונה של האזרחים, השוטר שחר מזרחי הוא סוג של "מדביר". הקבוצה שהוא נמנה עליה, היא "חברת הדברה" שתפקידה נטרול מזיקים. פושעים שמנהלים אורח חיים עברייני, הם בבחינת מזיקים שמכניסים חרדה לבתי אזרחים שלווים.
יש שתי דרכים לנטרל מזיקים. הנפוצה: לכידתם, חקירתם ו… הבאתם לביהמ"ש. הנדירה: "תאונת עבודה", שפירושה: סוף לא מתוכנן. בל נשכח שהשוטר ו/או העבריין נדרשים לעיתים להחליט בתוך שניות. שחר מזרחי קיבל החלטה "פזיזה" שגרמה למותו של העבריין. השוטר אסולין היה יותר "שקול", ומאז הוא שוכב צמח.
הכפלת עונשו של השוטר שחר אסולין קוממה על ביהמ"ש אנשים טובים, בהם ניצבים בדימוס ומפכ"לים לשעבר. חלקם הופיע בתקשורת. ההגנה על השוטר "אילצה" אותם לניסוח זהיר ומפותל. הזהירות כללה קלישאה לפיה כולנו מצווים לציית לפסיקת ביהמ"ש. זה נכון, אבל… ויש כאן אבל, שכל אזרח מנסח לעצמו את ה"אבל" הזה…
מותר לשוטר לשגות. אם זה אסור, אף אחד לא היה מוכן להיות שוטר, כמו שאף אחד לא היה מוכן להיות רופא או אפילו שופט, בלי "הזכות" לשגות. הטעות היא חלק בלתי נפרד מהעשייה. המקרה הטראגי שקרה לשוטר אסולין מוכיח, ש"טעות", עשויה להציל חיים.
גזר הדין נגד שחר מזרחי מכיל בתוכו יותר נזק מאשר תועלת. הוא עלול לגרום לרבים מאלה השומרים עלינו לירידת מוטיבציה. למה להם להסתכן? התפוקה של שוטר כזה, שמשחק אותה ראש קטן, נמוכה לאין ערוך מתפוקתו של שוטר שמקבל גיבוי. זהו בדיוק המתכון הבטוח להגברת הפשיעה. אם זה יקרה, תהיו בטוחים שדורית בייניש לעולם, לעולם, לא תבין שהיה לה חלק בזה…
