תקשורת (שר)מוטה
בדמוקרטיה בריאה התקשורת חופשית. בדיקטטורה, התקשורת מגויסת. בדמוקרטיה הישראלית, התקשורת לא מגויסת ולא חופשית- מתמסרת. נותנת את עצמה, עם כל הקונוטציה של המילה "נותנת". בקיצור, תקשורת (שר)מוטה. לכתבה המלאה...
יולי 2010
א ב ג ד ה ו ש
« יונ   אוג »
 123
45678910
11121314151617
18192021222324
25262728293031

נקמתה של דורית בייניש

נקמתה של דורית בייניש

מישנה: הכפלת עונש המאסר של השוטר שחר מזרחי, היא הנקמה המתוקה של דורית בייניש באזרחי ישראל. השוטר המסור נתפס בעיני בייניש, כמי ששומר על האזרחים. אלה אותם אנשים שהביעו חוסר אמון בביהמ"ש העליון. מגיע להם עונש…

כמה מילים על נקמה

הנקמה הינה פעולה פוגענית שתכליתה "מרגוע לנפש" הנוקם. מי שתחושת הנקמה בוערת בו, ימתין להזדמנות כדי לסגור חשבון עם נשוא שנאתו. עד אז, הוא לא יודע את נפשו. עם סגירת החשבון, היחסים בין הנוקם לקורבנו אמורים לחזור למסלול רגיל שזה אומר: יחסי איבה פסיביים. בחיים זה לא תמיד ככה.

מבחינתו של הנוקם, הנקמה היא סוג של עשיית צדק. לצדק הזה יש טעם מיוחד. הנוקמים יעידו שטעמה של הנקמה מתוק. מדובר בדחף פרימיטיבי שהאדם הנאור למד במשך הזמן לדכא אותו. מסתבר שלא כולם מצליחים.

הכפלת עונש המאסר של השוטר שחר מזרחי, היא הנקמה המתוקה של דורית בייניש באזרחי ישראל. זה לא אישי. אין בין השוטר מזרחי לנשיאת ביהמ"ש העליון שום דבר אישי. אלא שהשוטר המסור נתפס בעיני בייניש, כמי ששומר על האזרחים. אלה אותם אנשים שהביעו חוסר אמון בסקרי דעת קהל על ביהמ"ש העליון. הכותרת בידיעות-אחרונות חוזרת אליה בפלאשים: "אמון הציבור במערכת המשפט בשפל חסר תקדים" (10.12.09).

"שפל חסר תקדים" פירושו, שהמוסד בראשו היא עומדת, איבד את סמכותו המוסרית. ובלי הסמכות המוסרית, ביהמ"ש העליון, כמוהו כגוף הכופה את עצמו על מקבלי השירות. אל יקל הדבר בעיניכם. בייניש יודעת שהיא תירשם בספרי ההיסטוריה כמי שדרדרה את מעמדו של העליון לתהומות שלא ידענום. מנקודת מבטה, אותם אזרחים שלא מתפעלים מבינוניותה ראויים לעונש. אין לה הרבה דרכים להעניש את הציבור. פגיעה במשרת ציבור נאמן ומסור כמו השוטר שחר מזרחי נראית לגברת בייניש, כסוג של הזדמנות…

יהיו שיגידו שהכפלת עונש המאסר של מזרחי תדרדר עוד, את מעמדו של ביהמ"ש. לאלה תגיד הגברת בייניש: "מי שרטוב כולו, לא מפחד מגשם", שזה בשפת העם "במעמדי הציבורי הנוכחי, אין יותר לאן להתדרדר".

האזרחים רוצים לראות את משרתיהם המסורים מקבלים גיבוי. במקרה של שחר מזרחי, המעט שאנחנו יכולים לעשות, זה לכתוב לנשיא פרס בקשת חנינה. מחאת הטוקבקיסטים לא מספיקה… אז יאללה לעבודה…

כתיבת תגובה

*