תקשורת (שר)מוטה
בדמוקרטיה בריאה התקשורת חופשית. בדיקטטורה, התקשורת מגויסת. בדמוקרטיה הישראלית, התקשורת לא מגויסת ולא חופשית- מתמסרת. נותנת את עצמה, עם כל הקונוטציה של המילה "נותנת". בקיצור, תקשורת (שר)מוטה. לכתבה המלאה...
יולי 2010
א ב ג ד ה ו ש
« יונ   אוג »
 123
45678910
11121314151617
18192021222324
25262728293031

הרשעה במשקל נוצה

הרשעה במשקל נוצה

מישנה: צחי הנגבי הוא פוליטיקאי, שכרגע, איש לא יודע למקם אותו אידיאולוגית. רק אחרי שאיום הקלון יוסר מעל ראשו נדע אם עריקתו המאוחרת לקדימה הייתה צעד טקטי או אסטרטגי. למי ששכח, הנגבי, למרות תחינותיו של שרון, סרב לעזוב את הליכוד. הלכתי לארכיון…

לא אתחסד: היחס שלי לשקרנים מהימין אינו זהה ליחסי לשקרנים מהשמאל. להגנתי אטען שבנסיבות האלה, בהן המאסה התקשורתית השמאלנית תומכת ומגוננת על שקרני השמאל- להיות "צדיק" בסדום, זה לשחק את המטומטם.

ואחרי שאמרתי את זה, דעתי היא, שהרשעתו של צחי הנגבי בעדות שקר היא הרשעה במשקל נוצה. לא שאני מקל ראש בעדות שקר. להיפך- אבל קשיחות לנוכח שקרים של האחד, והתעלמות לנוכח שקרים של האחר- פוגעת בערך האמת. אם אסור, אז אסור לכולם- ואם מותר, אז מותר לאף אחד.

הקביעה של ביהמ"ש לפיה מינויים פוליטיים כמו שעשה הנגבי "פוגעים באמון הציבור", מקוממת. לא בגלל שאינה נכונה- זהו נושא במחלוקת- אלא משום שאין דבר ששופטי העליון בזים לו, יותר מאשר אמון הציבור. תחת שרביטה של הנשיאה בייניש (שהגיעה לשפיץ בקומבינה), אמון הציבור הגיע לקרקעית. הגיע הזמן שהגברת תתייחס ברצינות לבעיה, שהרי "אמון הציבור" הוא מקור הסמכות הראשי, אם לא היחיד.

צחי הנגבי הוא פוליטיקאי, שכרגע, איש לא יודע למקם אותו אידיאולוגית. רק אחרי שאיום הקלון יוסר מעל ראשו נדע אם עריקתו המאוחרת לקדימה הייתה צעד טקטי או אסטרטגי. למי ששכח, הנגבי, למרות תחינותיו של שרון, סרב לעזוב את הליכוד ולהצטרף ל"אחריות לאומית" (שמה הראשון של קדימה). יתרה מכך, הייתה לו דעה רעה מאוד על המפלגה השמאלנית שהקים הרודן המושחת שרון. אז מה קרה שפתאום ערק?

הינה לכם התשובה…

עריקתו המאוחרת של הנגבי הכילה בתוכה מסר: מתוך הליכוד, המאבק על חפותי יהיה בלתי אפשרי, שהרי קדימה, למרות שפע הכתמים המוסריים- היא המפלגה החביבה על האליטה השמאלנית. העיתונאי איתן הבר ניסח זאת כך: "שלא יוליכו אתכם שולל. הנגבי זוכה לברכות רק משום שזז מעמדותיו הקיצוניות הימניות אל מרכז המפה הפוליטית. אילו החליט לנוע לכיוון השני, היו כלי התקשורת יורדים עליו רצח" (ידיעות-אחרונות/14.7.10).

יהיה או לא יהיה קלון- זאת השאלה. יש בין הפרשנים שלא יכולים לשאת את המחשבה לפיה "אין דבר כזה הרשעה בעדות שקר בלי קלון", וממולם יש את אלה הטוענים שמר הנגבי נענש דיו. זה נכון במיוחד אם חושבים על זה שבנסיבות אחרות, בהחלט ייתכן, שהפרשה הזו לא הייתה באה לעולם.

דעתי היא, שאם עדות שקר היא תוצאה של "אין עבירה" הצדק אומר שדינה כדין עלה שנשר מעץ. במדינות רבות, מינויים פוליטיים- לא רק שאינם עבירה, להיפך, הם מאפשרים משילות. יש בטענה הזאת יותר היגיון מאשר האיסור הבלתי אפשרי למינויים פוליטיים. האינטרס הציבורי מחייב להכניס כללים של עשה ואל תעשה, בנושא המינויים.

הרשעתו בעדות שקר, הגיחה מתוך התכחשות לחלקו בפרסום המודעה שבה התפאר בשלל המינויים. אינני משפטן, אבל נדמה לי שאילו הודה הנגבי שהוא זה שהגה, יזם ועשה את המודעה, זה היה מחזק את טענתו לפיה הבין שלא עשה שום עבירה, שהרי "עבריין" לא מתפאר בראש חוצות במעשה אסור.

עד שהשמיים לא יתבהרו מעליו, נשמע ממנו, רק מה שהאינטרס שלו יכתיב לו. דהיינו, פרווה מבחינה אידיאולוגית, ונחמד, שנון, רהוט, שופע הומור ומקסים מבחינה אישית. כרגע הוא זקוק לאהבת הציבור ולתמיכה תקשורתית. אם יוטבע בו קלון, פרישתו תהיה המשך ישיר של התנהגות מופתית. ואם יצלח את הפרשה בלי קלון, נגלה מנהיג אידיאולוגי עתיר אנרגיות שינסה להגיע הכי רחוק והכי גבוה.

אוהביו יברכו אותו ב- "בהצלחה", ויריביו יאחלו לו "דרך צלחה"…

ולפני שנפרדים קבלו עוד שלוש סוכריות מרעננות (את הזיכרון) מתוך החפיסה…

תגובה אחת לפוסט "הרשעה במשקל נוצה"

  • אריה לוי:

    חבר'ה שמתם לב שאין שום חומר על צחי הנגבי בזמן ההתנתקות ביו טיוב? אפילו הוידאו של ההצבעה בעד ההתנתקות מצונזר… ונרי לא יכול להעלות שום דבר.
    נראה שהאיש ממש מפיונר מסוכן.

כתיבת תגובה

*